המשרד לביטחון הפנים
הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול
אודות הרשות בתקשורת סמים והשפעותיהם חקיקה מחקרים ופרסומים צור קשר
הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול
חיפוש באתר
חיפוש
<a href="/pages/2009.aspx">מרכזי טיפול למכורים לסמים בסביבה שלך</a>
סקר היום

מחקר הערכה של חשיפה למסע הסברה למניעת השימוש בסמים מסוג אסיד

שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ועבריינות נלווית בקרב בני נוער יוצאי חבר העמים 2007
השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב תושבי מדינת ישראל מחקר אפידמיולוגי, 2005
השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב האוכלוסייה הבדואית שבנגב 2004
השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב תלמידים ונושרים במגזר הערבי והדרוזי 2004
דפוסי שימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה בישראל 2003
סקר עמדות ושימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בארץ 2003
עמדות כלפי השימוש בסמים בקרב בני נוער במגזר הערבי: הקשר לגורמים אישיים וחברתיים 2003
השימוש בחומרים פסיכואקטיבים בקרב נוער מנותק בישראל 1998
איפיון קליני של ילדים ומתבגרים הפונים לחדר המיון
השימוש בסמים ובתרופות בישראל
סקר במגזר הערבי אחרי הקמפיין ''או חיים או סמים'', 2002
השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב תושבי מדינת ישראל 2001 – מחקר אפידמיולוגי V
עמדות הבוגרים והנוער בנושא השימוש בסמים לאחר קמפיין ''אקסטזי זה רעל כימי'', 2001
עמדות הבוגרים והנוער בנושא השימוש בסמים, ערב שלב ב' בקמפיין ''אקסטזי זה רעל כימי''
סקר בנושא פניות לחדרי מיון הקשורות לשימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים, 2000
סקר עמדות בקרב בני נוער בנושא שימוש בקלים ולגליזציה
דפוסי שימוש בסמים בקרב נוער יוצא אתיופיה בישראל – מחקר גישוש
סקר דעת קהל בנושא שימוש בסמים ''קלים'' ולגליזציה
השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב תלמידים ונושרים מבתי ספר בקרב האוכלוסיה הערבית במדינת ישראל 1998
מחקר המשך על צריכת סמים של גילאי 30-18 בקיבוצים
שימוש בסמים ע''י מתאשפזים בבי''ח פסיכיאטרי: היבטים קליניים ופרוגנוסטיים
מחקר הערכה של חשיפה למסע הסברה למניעת השימוש בסמים מסוג אסיד
השימוש בחומרים פסיכואקטיבים בישראל ועמדות כלפי השימוש 1998: מחקר אפידמיולוגי IV
סקר חוזר של החשיפה לנגיף האיידס, לנגיפי הפטיטיס ונגיפי HTLV במשתמשים בסמים באיזור ירושלים 1995
סקר עמדות ושימוש בסמים בקרב סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה 1996
סקר סמים בעיר אשקלון
סקר סמים בעיר ראשון לציון
סקר סמים בעיר רמלה
סקר סמים בעיר לוד
פרוייקט סמים באילת – עמדות והיקף השימוש בקרב בני נוער
סקר שימוש בסמים בעיר אשדוד
סקר שימוש בסמים בבאר שבע
סקר השימוש בסמים בת''א- יפו: איתור גיאוגרפי
סקר עמדות ושימוש בסמים בקרב סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים 1994
השימוש בחומרים פסיכואקטיבים בישראל ועמדות כלפי השימוש 1995: מחקר אפידמיולוגי III
סקר עמדות ושימוש לרעה בסמים ואלכוהול בקרב סטודנטים מהאוניברסיטה העברית 1995
צריכת סמים של גילאי 30-18 בקיבוצים
מחקר על סמים, אוניברסיטת בן-גוריון
השימוש בסמים ובתרופות בישראל: מה השתנה בעשור האחרון (1992-1982)?
עמדות נוער בכיתות י-יב בבתי-ספר תיכון בקיבוצים ובערים ...
סקר נוגדים ל – HIV, HTLV הפטיטים, D, B ו-C באוכלוסיית משתמשים בסמים באיזור ירושלים
השימוש בסמים ובאלכוהול בקרב תושבי מדינת ישראל 1992: מחקר אפידמיולוגי II
סקר ראשוני על שימוש בסמים אצל חולים הסובלים ממחלות פסיכיאטריות
שימוש בסמים ואלכוהול בקרב תושבי מדינת ישראל 1989: מחקר אפידמיולוגי I

מחקר הערכה של חשיפה למסע הסברה למניעת השימוש בסמים מסוג אסיד


מועד סיום 01/07/99

 

חוקרים

מחקר ויעוץ- כהן אריק

מחקר ויעוץ - לוי שלומית

אחראי למחקר הרשות למלחמה בסמים - בר-המבורגר רחל

 


תמצית הממצאים

 

דו"ח ראשון:

לאור התפשטות התופעה של מסיבות טראנס בקרב צעירים, עורכת הרשות למלחמה בסמים מסע הסברה שהחל ביום הסמים הבינלאומי (26 ליוני) ונמשך מספר שבועות. מסע ההסברה בטלוויזיה וברדיו נערך עד ל-21 ביולי ואילו בקולנוע הוא עדין ממשיך. כ-10 ימים לפני פתיחת מסע ההסברה, יצאה הרשות בפרסום מקדים.

בדומה למסעות הסברה קודמים, החליטה גם הפעם הרשות למלחמה בסמים ללוות את מסע ההסברה במשאל, הן על מנת לעמוד על החשיפה למסע ההסברה והן על מנת להעריך את תרומתו. היות שהדרך האפקטיבית ביותר להערכת פעילות היא בדיקת התנהגות לפני ואחרי הפעילות, הוחלט לערוך את המשאל לפני ואחרי מסע ההסברה. יתר על כן, הוחלט שהשלב הראשון של המחקר - לפני מסע ההסברה - יסתיים לפני הפרסום המקדים. לפיכך תוכנן שאלון מובנה עבור השלב הראשון של המחקר שהסתיים במחצית יוני ,1998 והוא אשר עומד במרכז עבודה זו. לאור הממצאים ובהתאם למסע ההסברה יבנה שאלון עבור השלב השני המתוכנן לצאת לשדה בסוף חודש אוגוסט שנה זו.

השאלון המובנה של השלב הראשון מתייחס להיבטים הבאים:

א. עמדות כלליות בנושא הסמים (כולל בין היתר נכונות להתנסות בסם)

ב. הערכת הנזק הנגרם משימוש בסמים.

ג. גורמים המרתיעים מלהשתמש בסמים.

ד. מסיבות טראנס ושימוש בסמים.

ה. חשיפה לפרסומים בנושא הסמים.

על מנת לאפשר השוואה עם מסעות ההסברה הקודמים, חלק מהשאלות שנשאלו הופיעו גם במועדים קודמים.

אוכלוסיית המחקר כללה בני נוער וצעירים בגילאים 30-12 המתגוררים בכל סוגי הישובים בארץ (להוציא קיבוצים). המדגם הוא של יחידות דיור שיש בהן טלפון. הדגימה נעשתה באופן שיטתי ומייצג מתוך ספרי הטלפון. ביחידות הדיור רואיינו 1011 נבדקים בגילאים המתאימים מהם 432 נוער בגילאי , 18-21 ו-579 בגילאי 19-30.הראיונות הטלפוניים נערכו בתקופה שבין ה-26 למאי ועד ה-16 ביוני ,1998 בשעות אחר הצהריים והערב המוקדמות, על ידי מראיינים שהודרכו למטרה זו, ובפיקוח רכזי עבודת שדה שנכחו בעת ביצוע הראיונות.

בדו"ח הראשוני מוצגים הממצאים מהשלב הראשון של המחקר שנערך לפני מסע ההסברה.

עיקרי ממצאים:

הנכונות להתנסות בסם: צעירים בגילאים 39-19 מגלים נכונות רבה יותר לנסות סם בהשוואה לבני נוער: 8% מגילאי 30-19 השיבו "כן בהחלט" ו"כן" לשאלה זו, בהשוואה ל-5% מבני הנוער. הנכונות להתנסות בסם גוברת בייחוד בקרב מבוגרים צעירים, כאשר נשאלים במפורש על נכונות להתנסות פעם בחשיש או מריחואנה. אחוז הצעירים בגילאי 19-30 שהשיבו בחיוב בלתי מסויג לאפשרות של התנסות פעם בחשיש או מריחואנה הכפיל את עצמו והגיע ל-16%.

הפגיעה והנזק של השימוש בסמים: רוב מכריע של הנבדקים סבורים ששימוש בסמים הוא פגיעה בחברה הישראלית, ושהמשתמש בסם אכן מזיק לעצמו. אשר לבעיה פסיכיאטרית העלולה להגרם כתוצאה משימוש יחיד בחומר מעורר הזיות, הדעות חלוקות, אם כי גם בהקשר זה 60% סבורים שבעיה כזו נגרמת "תמיד" או "לעיתים קרובות". הגורמים המרתיעים משימוש בסמים: הגורמים המרתיעים ביותר משימוש בסמים

- שלושה רבעים השיבו "מרתיע מאד" - הם החשש מהדרדרות לשימוש רב-פעמי בסמים ללא אפשרות שליטה, ופגיעה בתפקודי המוח. גם פגיעה ביכולת הנהיגה מרתיעה "מאד" את רוב הנבדקים, אם כי קצת פחות מאשר פגיעה בתפקודי המוח והדרדרות לשימוש רב-פעמי.

מסיבות טראנס: 20% מהנבדקים דיווחו שהשתתפו במסיבת טראנס לפחות פעם אחת, כאשר מרביתם ציינו שהשתתפו כמה פעמים במסיבות כאלה. דפוס זה התגלה הן בקרב בני הנוער והן בקרב המבוגרים הצעירים, אלא שאחוז המדווחים על השתתפות חד- פעמית גבוה יותר בקרב בני הנוער מאשר בקרב המבוגרים הצעירים. 90%מהנבדקים השיבו בשלילה לאפשרות שהם יהיו מוכנים להשתמש באקסטזי או באסיד במסיבת טראנס לו הזדמן להם לעשות כך. 54% סבורים שמסע הסברה המבליט את הנזק שבשימוש בסמים במסיבות טראנס יכול לעזור "במידה רבה, או "מסויימת" במניעת שימוש בסמים במסיבה.

חשיפה להסברה: 78% מהנבדקים השיבו שהם ראו או שמעו פירסומים בנושא הסמים. זוהי רמת חשיפה גבוהה ביותר.

דו"ח שני - לאחר מסע ההסברה:

ממצאים עיקריים:

בעקבות השלב הראשון של המחקר שנערך לפני מסע ההסברה והסתיים במחצית יוני ,1998 נבנה שאלון עבור השלב השני שנערך לאחר מסע ההסברה. רבות מהשאלות שנשאלו בשלב הראשון נשאלו גם בשלב השני לצורכי השוואה, ונוספו שאלות המתייחסות למידת החשיפה למסע ההסברה ולעמדות כלפיו. הראיונות נערכו כחודשיים לאחר מסע ההסברה, בין ה-30 לאוגוסט ל-3 לספטמבר 1998.

בדומה לשלב הראשון, אוכלוסיית המחקר היא בני נוער וצעירים בגילאי12-30 המתגוררים בכל סוגי היישובים בארץ (להוציא קיבוצים). לפיכך,אפשרית השוואה ישירה בין שני מועדי המחקר.

רואיינו 1550 נבדקים בגילאים המתאימים, מהם 480 בני נוער בגילאי ,18-21 ו-575 צעירים בגילאי 19-30.

מהתרשמות ראשונה, נראה שלאחר מסע ההסברה חלה עליית מה במידת ההרתעה של חלק מגורמי ההרתעה, ורבים יותר סבורים לאחר מסע ההסברה שהמשתמש בסמים "מזיק מאד" לעצמו. לגבי יתר העמדות לא חלו שינויים בולטים.

אשר לחשיפה למסע ההסברה, נראה שמידת החשיפה למסע זה נופלת ממידת החשיפה למסעות קודמים הן באופן כללי והן בהקשר של חשיפה לכלי תקשורת ספציפיים. לא נמצאו כמעט הבדלים במידת החשיפה בין בני נוער לבין צעירים בגילאי 18-21.

בד בבד, מביעים הנבדקים בקורת ניכרת כלפי הסיסמה של מסע ההסברה. יש לזכור שמבוגרים צעירים הם בדרך כלל בקורתיים יותר בהשוואה לקבוצות גיל אחרות ועל כן אין להסיק מכך מסקנות לפני שתערכנה בדיקות הן לפי גיל והן לפי חשיפה, בייחוד לאור העובדה שלאחר מסע ההסברה עלה במקצת אחוז הסוברים שמסע הסברה המבליט את הנזק שבשימוש בסמים במסיבות טראנס "יכול לעזור במידה רבה" במניעת שימוש בסמים במסיבה.

אחוז המשתתפים במסיבות טראנס נשאר יציב. הגידול באחוזים בודדים במספר המשתתפים במסיבות כאלה, פעם אחת או יותר, הוא בגדר סטיית הדגימה המקובלת, ויכול גם לנבוע מהעובדה שהבדיקה נערכה לאחר החופש הגדול שבוודאי העלה את הזמינות להשתתפות במסיבות.

מההתפלגויות המוצגות בשאלון ניתן להתרשם באופן כללי, אך אין להסיק מהן מסקנות. להסקת מסקנות יש צורך בהשוואות נוספות, שאחת החשובות שבהן היא השוואה לאורך זמן בקבוצת בני נוער בגילאי ,18-12 ובבדיקת קשרים בין השאלות.

 

דו"ח מסכם:

לאור התפשטות התופעה של מסיבות טראנס בקרב צעירים, ערכה הרשות למלחמה בסמים מסע הסברה שהחל 26ביוני 1998 ונמשך מספר שבועות. במשך מסע ההסברה הוצג תשדיר שכוונתו למנוע שימוש בסמים. תשדיר הפרסומות הופיע בטלוויזיה ובקולנוע והראה בחור הנראה כמסומם, מתקדם לקראת רכבת שכמעט דורסת אותו. כשהוא נסוג חוזר הסרט ומתאר את תחילת השתלשלות הדברים:

מסיבה, ובית בו הוא לוקח סם. בסיום התשדיר הופיעה הכתובית הבאה של הרשות למלחמה בסמים: "טריפים, אקסטה, כימיקאלים. לך תדע באיזה טריפ תיפול."

מטרת המחקר היתה לעמוד על החשיפה למסע ההסברה ולהעריך את תרומתו, וכן ללמוד על התופעה של מסיבות הטראנס מבחינת היקפן, קהל היעד שלהן והקשר שלהן לסמים ולמסע ההסברה למניעת השימוש בסמים מסוג אסיד.

המחקר נערך הפעם בשני שלבים: לפני ואחרי מסע ההסברה. השלב הראשון של המחקר הסתיים במחצית יוני ,1998 והשלב השני נערך כחודשיים לאחר מסע ההסברה, בין ה-30 לאוגוסט ל-3 לספטמבר 1998.

האוכלוסיה הנחקרת היא בני נוער וצעירים בגילאי 30 -12המתגוררים בכל סוגי הישובים בארץ (להוציא קיבוצים). המדגם הוא של יחידות דיור שיש בהן טלפון. הדגימה נעשתה באופן שיטתי ומייצג מתוך ספרי הטלפון, וביחידות הדיור רואיינו בני נוער וצעירים בגילים המתאימים. במועד הראשון של המחקר רואיינו 1011 נבדקים ובמועד השני רואיינו 1400 נבדקים.

בשלב הראשון תוכנן שאלון מובנה שהתייחס למסיבות טראנס, לעמדות בנושא הסמים ולחשיפה לפרסומים בנושא הסמים.

בעקבות השלב הראשון של המחקר תוכנן שאלון עבור השלב השני שנערך אחרי מסע ההסברה. רבות מהשאלות שנשאלו בשלב הראשון נשאלו גם בשלב השני לצורכי השוואה, ונוספו שאלות המתייחסות למידת החשיפה למסע ההסברה ולעמדות כלפיו. על מנת לאפשר השוואה עם מסעות הסברה קודמים, חזרו החוקרים על חלק מהשאלות שנשאלו גם במועדים קודמים.

תכנון המחקר מאפשר השוואה כללית בין תוצאות שני מועדי המחקר – לפני ואחרי מסע ההסברה - לאור ה"אירוע" התקשורתי של מסע ההסברה. להלן תמצית הממצאים:

- אחרי מסע ההסברה חלה, עבור כלל המדגם, ירידה קלה בנכונות להתנסות הן בסם כלשהו, והן בחשיש/מריחואנה בין אם במסגרת מסיבות טראנס ובין אם לאו. אולם ירידה זו מתבטאת בעיקר לגבי בני נוער, גילאי  1218-בעוד שבקרב מבוגרים צעירים )גילאי 19-30 ( לא חלק כמעט שינוי בנכונות להתנסות בסמים לאחר מסע ההסברה. בעקבות מסע ההסברה לא חל שינוי – הן בקרב בני הנוער והן בקרב מבוגרים צעירים - במידת הנכונות להשתמש בסמים מסוג אסיד במסיבת טראנס. לפיכך, נראה שבהקשר של נכונות להתנסות בסמים מסע ההסברה היה אפקטיבי יותר עבור בני הנוער מאשר עבור מבוגרים צעירים, למעט הנכונות להשתמש בסמים מסוג אסיד במסיבות טראנס, אשרלגביה לא חלו שינויים בעקבות מסע ההסברה.

- לאחר מסע ההסברה חלה עליה באחוז הסבורים שהמשתמש בסמים "מזיק מאד" לעצמו, הן בקרב בני נוער והן בקרב מבוגרים צעירים, כאשר בקרב בני הנוער חלה התמדה רבה יותר בהערכה זו בהשוואה למבוגרים צעירים.

- בקרב בני הנוער מסתמנת עליה לאחר מסע ההסברה בהערכת חומרת הנזק שבהתנסות חד-פעמית באקסטזי ובסמים מסוג אסיד. לפיכך, גם בהקשר זה מסע ההסברה נראה קצת יותר אפקטיבי עבור בני נוער מאשר עבור צעירים (19-30

- לאחר מסע ההסברה חלה עלייה במידת ההרתעה של פגיעה בתפקודי המוח, הן בקרב בני נוער והן בקרב המבוגרים הצעירים. גם כוח ההרתעה של פגיעה ביכולת הנהיגה עלה במקצת בעקבות מסע ההסברה בקרב שתי קבוצות הנחקרים.

העלייה בכוח ההרתעה של שני גורמים אלה, בעקבות מסע ההסברה, בולטת במיוחד בקרב המשתתפים במסיבות טראנס. בכוח ההרתעה של יתר הגורמים לא חל שינוי בעקבות מסע ההסברה.

 

מבוגרים צעירים מגלים נכונות רבה יותר לנסות סמים בהשוואה לבני נוער. בשתי קבוצות הנחקרים הנכונות להתנסות בסם גוברת כאשר מדובר בחשיש ומריחואנה. היחס הסלחני לחשיש מתבטא גם לגבי הנכונות להשתמש בו במסיבות טראנס בהשוואה לנכונות להשתמש בסמים מסוג אסיד במסיבות. בשני מועדי המחקר ובשתי קבוצות הנחקרים, אחוז המוכנים להשתמש בחשיש במסיבות טראנס הוא כפול בהשוואה למוכנים להתנסות באקסטזי או באסיד.

גם בהקשר זה המבוגרים הצעירים בולטים יותר בנכונותם להשתמש בסמים במסיבות טראנס בהשוואה לבני הנוער. אחוז המדווחים על השתתפות במסיבות טראנס לפחות פעם אחת נע בין 20% ל-24.% דפוס זה התגלה הן בקרב בני הנוער והן בקרב המבוגרים הצעירים.

הגידול הקל לאחר מסע ההסברה באחוז המשתתפים במסיבות אלה הוא בגדר סטיית הדגימה המקובלת ויכול גם לנבוע מהעובדה שהבדיקה החוזרת נערכה לאחר החופש הגדול שבודאי העלה את הזמינות להשתתף במסיבות. ואמנם בקרב בני הנוער חלה עלייה קצת יותר גדולה בהשתתפות רב-פעמית במסיבות כאלה.

ההשתתפות במסיבות טראנס עולה עד גיל 24ולאחר מכן חלה ירידה בהשתתפות. המשתתפים במסיבות טראנס הם צעירים, בעיקר עד גיל ,24 ומספר הבנים בהן שעולה בהרבה על מספר הבנות. ממצא זה קשור כנראה לעובדה, שמסיבות אלה המאופיינות על ידי ריקודי בודדים מהוות מטרה בפני עצמה ואינן משמשות

למטרה אחרת, כמו למשל מציאת בני זוג. המשתתפים במסיבות טראנס באים מכל השכבות החברתיות מהבחינה של מוצא וותק בארץ, אולם, בקרב המבוגרים הצעירים השתתפות במסיבות טראנס רווחת

יותר בקרב בעלי השכלה עד 11 שנות לימוד מאשר בקרב בעלי השכלה גבוהה יותר ובייחוד בעלי השכלה אקדמית.

נראה שאין מסיבת טראנס שאין בה שימוש בסמים, אך השימוש אינו מסיבי וכוללני. אפשר כנראה להגיע לחוויה הרוחנית באמצעות המוסיקה הקצבית הרפטטיבית, ולא תמיד בתוספת סם.

לאחר מסע ההסברה עלה במקצת אחוז הסוברים שמסע ההסברה המבליט את הנזק שבשימוש בסמים במסיבת טראנס יכול לעזור במניעת שימוש בסמים במסיבה.

החשיפה למסע ההסברה הנוכחי נופלת בהרבה מרמת החשיפה למסעות ההסברה הקודמים )69% לעומת 90%-86% במועדים הקודמים(הוא הדין גם לגבי חשיפה לכלי תקשורת ספציפיים. מבין האחרונים החשיפה הרבה ביותר היתה לתשדיר בטלוויזיה כאשר 44% השיבו שצפו לפחות "כמה פעמים" בתשדיר, לעומת מיעוט זעיר שראה את הפרסומת בקולנוע או שמע אותה ברדיו.

חשיפה למסע ההסברה נמצאה קשורה לחשיפה לתשדיר בטלוויזיה, אך כמעט שלא לחשיפה לתשדיר בקולנוע וברדיו. לא נמצאו כמעט הבדלים לפי רקע אישי-חברתי של הנבדקים בחשיפה כללית למסע ההסברה.

לגבי חשיפה לכלי תקשורת ספציפיים, נמצא שרקע אישי-חברתי קשור בחלקו רק לצפייה בטלוויזיה אך לא לחשיפה המזערית לתשדירים בקולנוע וברדיו.

בנות צפו פחות בתשדיר הפרסומת בטלוויזיה בהשוואה לבנים, כאשר מחציתן כלל לא ראו את התשדיר בהשוואה ל-37% מהבנים שכלל לא ראו אותו. גילאי 28 -30 הם הפחות חשופים לטלוויזיה בהשוואה ליתר קבוצות הגיל. רבים יותר מילידי הארץ נחשפו לתשדיר בטלוויזיה בהשוואה לעולים ובהשוואה לילידי אירופה ואמריקה. סביר שהדבר קשור לשליטה בשפה העברית.

ממצא מעניין קשור להשכלת הנבדקים בקרב קבוצת המבוגרים, והוא מתייחס להאזנה לרדיו. אף לא אחד מבעלי ההשכלה הנמוכה ביותר נחשף לתשדיר מסע ההסברה ברדיו. לפיכך, נראה שתשדיר מסוג זה, כשאינו מלווה באפקט וויזואלי, אינו מגיע כלל לתודעתם של בעלי השכלה נמוכה מאד. עם זאת יש לציין שלמרות החשיפה הנמוכה גם לקולנוע וגם לרדיו, החשיפה לרדיו קצת יותר גבוהה בכל קבוצות ההשכלה )למעט הנמוכה ביותר( בהשוואה לחשיפה לתשדיר בקולנוע.

במחקר הנוכחי, כמו במועדים קודמים נתבקשו הנבדקים לציין האם תשדיר מסע ההסברה השפיע על עמדתם בכיוון של שלילת הסם, כאשר סיסמת מסע ההסברה אוזכרה במלואה בגוף השאלה. כשני שליש (65%( מהנבדקים ציינו שהתשדירים לא תרמו לשינוי בעמדתם לגבי השימוש בסמים לעומת 32% שהשיבו

שהתשדירים תרמו לשינוי בעמדתם בכיוון של שלילת הסם. בהערכות אלה המבוגרים הצעירים הרבה יותר ביקורתיים בהשוואה לבני הנוער, כאשר רק כרבע מתוכם השיבו שמסע ההסברה שינה את עמדתם בכיוון של שלילת השימוש בסמים לעומת 40% שהשיבו כך מקרב בני הנוער. הפעם, השיבו 3% מן הנבדקים שהתשדיר "גירה" אותם להשתמש בסם. אחוז זה הוא גבוה יחסית בהשוואה למועדים קודמים, ומגיע אף ל% 12 בקרב מבוגרים צעירים המשתתפים ב"קביעות" במסיבות טראנס. יש לציין בהקשר זה, שאין כמעט הבדלים במידת החשיפה למסע ההסברה לפי השתתפות במסיבות טראנס.

השאלה בדבר שינוי עמדה בנושא של השימוש בסמים בעקבות מסע הסברה, נשאלה במועד הראשון של המחקר לגבי מסע ההסברה "שפתיים מספרות" שסיסמתו היתה "בגלל הסמים, נלחמים בסמים". שם רק כחצי אחוז ציינו שמסע ההסברה "גירה" אותם להשתמש בסם, וניתוח הנתונים גילה קשרים מיוחדים בין שאלה זו לבין חלק מהעמדות שנבדקו, ובייחוד הנכונות להתנסות בסם. נבדקים אשר השיבו שהסברה זאת ("שפתיים מספרות"( גורמת לשינוי בעמדתם בכיוון של שלילת השימוש בסמים, מוכנים הרבה פחות להתנסות בסמים - מכל סוג שהוא, בהשוואה לאלה אשר לא שינו את עמדתם בעקבות מסע ההסברה. קשר דומה נמצא גם עם חלק מגורמי ההרתעה: פגיעה ביכולת הנהיגה, פתיחת תיק במשטרה, וירידה בלימודים. כמו כן יותר נבדקים ששינו את עמדתם בכיוון של שלילת השימוש בסמים, בהשוואה לכאלה אשר לא שינו את עמדתם, סבורים ששימוש יחיד במעורר הזיות גורם "תמיד" או "לעיתים קרובות" לבעיה פסיכיאטרית.

בדומה למועדים קודמים גם הפעם לא נמצאו כמעט קשרים בין חשיפה למסע ההסברה לבין רוב העמדות שנבדקו, למעט הנכונות להתנסות בסם. בקרב הנבדקים אשר צפו בתשדיר בטלויזיה "הרבה פעמים" אחוז גבוה יותר מוכן להתנסות בסם ובייחוד בחשיש/מריחואנה בהשוואה לנבדקים שצפו פחות בטלויזיה. הבדל זה בולט יותר בקרב מבוגרים צעירים בהשוואה לבני נוער.

מגמה כזו נתגלתה כבר בעבר. הבדלים בעמדות לפי חשיפה אינם תמיד נובעים בהכרח מעצם החשיפה אלא מהתערות מוקדמת בבעיה. כלומר, הסוגיה הנבדקת בהקשר זה היא מידת ההתערות ולאו דווקא עמדה לחיוב או לשלילה. בכל מקרה, הבדלים כלליים לפני ואחרי מסע ההסברה כפי שתוארו לעיל יש בהם משום אינדיקציה לתרומה של עצם ההעלאה של הנושא בכלי התקשורת, כאירוע תקשורתי, ללא תלות בהערכה סובייקטיבית של מידת ה"חשיפה". בניגוד לכל מסעות ההסברה הקודמים קרוב לשני שלישים מן הנחקרים לא

זכרו אף סיסמה. מיעוט זעיר של 5% בלבד זכרו רק את הסיסמה המרכזית של מסע ההסברה, ו-7% נוספים זכרו את הסיסמה המשנית: "כן לטראנס לא לסמים". לפיכך, רק מיעוט של 12%זכר סיסמה כלשהי שהופיעה במשך מסע ההסברה.

מיעוט הזוכרים את הסיסמה המרכזית יכולה להצביע על אחד משני הדברים הבאים או על שניהם: א. הסיסמה קשה לזכירה. ב. ייתכן שהסיסמה לא הגיעה לתודעת הנבדקים בגלל הצגתה בהבזק בסיום התשדיר בטלוויזיה ובקולנוע.

לא נמצאו הבדלים בולטים ושיטתיים בזכירת סיסמאות לפי רקע אישי-חברתי של הנבדקים.

זכירת סיסמה קשורה בעיקר לנכונות להתנסות בסמים. הנכונות הרבה ביותר להתנסות בסם היא בקרב הנבדקים אשר זכרו רק את הסיסמה המרכזית של המסע האחרון. גם בקרב קבוצה זו נשמר היחס הסלחני לחשיש בהשוואה לסמים מסוג אסיד או לסם כלשהו. הנבדקים אשר זכרו את הסיסמה הנוכחית הם הסלחניים

ביותר לחשיש בהשוואה ליתר הקבוצות לפי זכירת סיסמה. לא נמצאו הבדלים בולטים לפי אזכור סיסמה בהשתתפות במסיבות טראנס.

הנבדקים מביעים בקורת ניכרת כלפי הסיסמה של מסע ההסברה, המתבטאת ב-40% בלבד שהשיבו שהסיסמה משכנעת שלא להשתמש בסם לעומת כשלושה רבעים שהשיבו בחיוב לגבי סיסמאות שהוצגו בעבר. כמצופה המבוגרים הצעירים הם בקורתיים יותר בהשוואה לבני נוער. אולם אפילו בקרב בני הנוער רק כחצי מעריכים בחיוב את כוח השכנוע של הסיסמה. לעומת זאת, בקרב המבוגרים הצעירים, בהשוואה לבני נוער, נמצא קשר חזק יותר בין הערכת הסיסמה כמשכנעת לבין שינוי העמדה בנושא הסמים בעקבות מסע ההסברה. לפיכך, אמנם המבוגרים הצעירים יותר בקורתיים, אך כאשר הם משתכנעים – הם נוטים יותר לשנות את עמדתם בעקבות ההסברה מאשר בני הנוער. בכל מקרה, הקשרים הם מתונים למדי.

למעט ההבדל הגילי )עם הגיל עולה הבקורת(, נחקרים מרקע חברתי-אישי שונה מעריכים באופן דומה את כוח השכנוע של סיסמאות מסע ההסברה. באיתור קבוצות סיכון לשימוש בסמים לפי הנכונות להתנסות בסם, יש להתחשב בסוג הסם ובסביבת ההתנסות: מסיבת טראנס או בכלל. כללית, קבוצות הסיכון העיקריות לשימוש בסמים הם מבוגרים צעירים )בנים( בעיקר ממוצא אשכנזי.

גם מנתוני מחקר זה עולה שהנכונות להתנסות בסמים עולה באופן ברור ככל שסבורים שהתנסות חד-פעמית בחשיש, וגם במריחואנה אינה גורמת לנזק או אפילו גורמת הנאה. כאן אישוש נוסף ליחס הסלחני לחשיש בהשוואה לסמים אחרים הן בקרב בני נוער והן בקרב מבוגרים צעירים. הקשר ההדוק והיציב הזה לאורך זמן מחזק את המסקנה כי יש להתרכז בתכניות טיפול ומניעה בעיקר ובמפורש בחשיש/מריחואנה תוך הדגשה חד-משמעית על כוחו ההרסני כאשר אינו משמש לצרכים רפואיים.

  

 
סמל מדינת ישראל
English
Русский
العربية
קו חם למידע וייעוץ 1-700-500-508
הקו החם
אגף טיפול ושיקום
אגף אכיפה וחקיקה
אגף חינוך ומניעה
אגף הדרכות ומידע
אגף קהילה
מרכזי טיפול
מחקרי המדען
מחקרים
מחקרי הערכה
במדעי החברה והרווחה
במדעי הטבע והרפואה
מחקרים - סיכומים
סקרי 'יד על הדופק'
סיכומים ומצגות
לקטי ידיעות תקופתיים
נתוני שימוש בסמים
ספרייה ופרסומים
עלוני הסברה
טפסים
קישורים
בניית אתרים
כל הזכויות שמורות לרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול © 2011
רח' כנפי נשרים 7, גבעת שאול, ת.ד 3985, ירושלים 91039, טל: 02-5675911 פקס: 02-6513956