המשרד לביטחון הפנים
הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול
אודות הרשות בתקשורת סמים והשפעותיהם חקיקה מחקרים ופרסומים צור קשר
הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול
חיפוש באתר
חיפוש
<a href="/pages/2009.aspx">מרכזי טיפול למכורים לסמים בסביבה שלך</a>
סקר היום

עקרונות המניעה

עקרונות המניעה של NIDA

NIDA - National Institute on Drug Abuse

העקרונות מבוססים על מחקרים בעניין הסיבות לשימוש בסמים ומחקרים על האפקטיביות של תוכניות המניעה. 

 

גורמי סיכון וגורמי הגנה:

עקרון ראשון
תוכניות מניעה צריכות לחזק גורמי הגנה ולצמצם גורמי סיכון (Hawkins ואחרים, 2002).

  • כאשר מישהו הופך למשתמש בסמים הדבר נובע משילוב של גורמי סיכון אחדים, כגון עמדות והתנהגויות עברייניות, וגורמי הגנה אחדים (Wills & Mcnamare ואחרים 1996), כגון תמיכת הורים.
  • ההשפעה האפשרית של גורמי סיכון וגורמי הגנה ספציפיים משתנה עם הגיל. למשל, גורמי סיכון בתוך המשפחה משפיעים במידה רבה יותר על הילד בגיל צעיר, וחברויות עם עמיתים שצורכים סמים מהווה גורם סיכון משמעותי יותר בגיל ההתבגרות ( Gerstein & Green, 1993  ; 1998.Kumpfer et al).
  •  התערבות מוקדמת בעניין גורמי סיכון כמו התנהגות אלימה ושליטה עצמית מועטה, עשויה להשפיע יותר מהתערבות לשינוי מסלול חייו  של הילד לכיוון של התנהגויות חיוביות בגיל מתקדם יותר (Ialongo ואחרים, 2001).
  • על אף שגורמי סיכון וגורמי הגנה יכולים להשפיע על כל סוגי האנשים, השפעתם עשויה להשתנות על פי גילם, מינם, מוצאם האתני, תרבותם וסביבתם (Beauvais ואחרים, 1996; Moon ואחרים, 1999).

עקרון שני
תוכניות מניעה צריכות לענות על כל דרכי השימוש בסמים, שימוש בחומר אחד או בשילוב של כמה חומרים, שימוש בחומרים חוקיים בגיל צעיר מהמותר (למשל, טבק או אלכוהול); שימוש בסמים שאינם חוקיים (למשל, מריחואנה או הרואין); ושימוש לא הולם בחומרים שאפשר לרכוש באופן חוקי (למשל, חומרים נדיפים), תרופות מרשם, תרופות שאינן נדרשות למרשם (Johnston ואחרים, 2002).

עקרון שלישי
תוכניות מניעה צריכות לעסוק בבעיית הסמים שקיימת בקהילה המקומית, לכוון לגורמי סיכון שניתנים לשינוי, ועליהן לחזק גורמי הגנה מזוהים (Hawkins ואחרים, 2002).

עקרון רביעי
יש להתאים את תוכניות המניעה לגורמי סיכון ייחודים של קהל היעד כמו גיל, מגדר ומוצא אתני כדי לשפר את האפקטיביות שלהן (Oetting ואחרים, 1997).

תכנון המניעה I תוכניות למשפחה

עקרון חמישי
תוכניות מניעה למשפחה צריכות לחזק את ההתקשרות (bonding) במשפחה והיחסים בתוכה ולכלול מיומנויות להורות; עליהן לעסוק בפיתוח, בדיון ובהכתבה של מדיניות בתחום המשפחה בעניין השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים; וכן בהכשרה בתחומי החינוך והמידע (Ashery ואחרים, 1998).
 
ההתקשרות במשפחה היא היסוד ליחסים בין הורים לילדיהם. אפשר לחזק את ההתקשרות במשפחה בעזרת הכשרה לקידום תמיכת ההורים בילדיהם, תקשורת הורה-ילד, ומעורבות הורים (Kosterman ואחרים, 1997).

  • ניטור ופיקוח של ההורים מהווים גורם מכריע למניעת השימוש בסמים. אפשרלחזק מיומנויות אלה על ידי הכשרות בעניין קביעת כללים; שיטות לפעילויות ניטור; שיבוח של התנהגות הולמת; והטלת משמעת מתונה ועקבית אשר אוכפת כללי משפחה מוגדריםKosterman) ואחרים, 2001).
     
  • חינוך ומידע בנוגע לסמים שמיועדים להורים ולמטפלים בילדים מחזקים את מה שהילדים לומדים על ההשפעות המזיקות של הסמים, ויוצר הזדמנויות לדיון משפחתי על השימוש לרעה בחומרים חוקיים וחומרים שאינם חוקיים (Bauman ואחרים, 2001).
     
  • התערבויות קצרות טווח שמתמקדות במשפחה ומיועדות לקהל הרחב יכולות לשנות התנהגויות של הורים בכיוון החיובי, ולצמצם את הסכנות העתידיות הכרוכות בשימוש בסמים (Spoth ואחרים, 2002b).

תוכניות לבתי ספר

 

עקרון שישי
אפשר לתכנן תוכניות התערבות ומניעה כבר בגן הילדים, תוכניות שפונות לגורמי סיכון לשימוש בסמים כמו התנהגות תוקפנית, מיומנויות חברה דלות וקשיים בלימודים (Webster-Stratton, 1998; Webster-Stratton ואחרים, 2001).

 

עקרון שביעי
תוכניות מניעה שמיועדות לילדים בבית הספר היסודי צריכות להיות מכוונות לשיפור הישגים בלימודים וללמידה חברתית-רגשית שפונה לגורמי סיכון לשימוש בסמים, כמו תוקפנות, כישלון בלימודים ונשירה מבית הספר. על החינוך להתמקד במיומנויות הבאות (Ialongo ואחרים,2001; קבוצת עבודה למניעה בנושא בעיות בהתנהגות 2002b):

  •  שליטה עצמית
  •  מודעות רגשית
  • תקשורת
  • פתרון בעיות בתחום החברתי
  • תמיכה בלימודים, במיוחד בלימוד הקריאה.

עקרון שמיני
תוכניות המניעה לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה בבית הספר התיכון צריכות להגדיל את המסוגלות הלימודית והחברתית על ידי המיומנויות הבאות (Botvin ואחרים, 1995; Scheier ואחרים, 1999): הרגלי למידה ותמיכה בלימודים; תקשורת; יחסים עם עמיתים; מסוגלות עצמית ואסרטיביות; מיומנויות התנגדות לסמים; חיזוק עמדות נגד סמים; חיזוק מחויבויות אישיות נגד שימוש בסמים.

 

תוכניות בקהילה

עקרון תשיעי
תוכניות מניעה שמיועדות לאוכלוסיות רחבות בנקודות מפנה כמו במעבר לחטיבת הביניים, עשויות ליצור אפקטים מועילים אפילו בקרב משפחות וילדים בסיכון גבוה. התערבויות אלו אינן מייחדות אוכלוסיות בסיכון, ולכן מצמצמות את התיוג ומחזקות את הקשר לבית הספר ולקהילה (Botvin ואחרים, 1995; Dishion ואחרים 2002).

 

עקרון עשירי
אסטרטגיות מניעה בקהילה אשר משלבות שתי תוכניות מועילות או יותר, כמו תוכניות שיסודן במשפחה ותוכניות שיסודן בבית הספר, יכולות להיות מועילות יותר מתוכנית יחידה אחת (Battistich ואחרים, 1997).

 

עקרון אחד-עשר
אסטרטגיות מניעה בקהילה שמגיעות אל האוכלוסיות במסגרות מרובות – למשל: בתי ספר, מועדונים, ארגוני דת, ותקשורת המונים – מועילות ביותר כאשר הן מציגות מסרים עקביים וכלל קהילתיים בכל מסגרת (Chou ואחרים, 1998).

 

הקניה של תוכניות מניעה

עקרון שנים-עשר
כאשר קהילות מאמצות אסטרטגיות מניעה שיתאימו לצרכיהן, לנורמות של הקהילה, או לדרישות תרבות שונות, עליהן לשמר יסודות ליבה של ההתערבות המקורית שמבוססות על מחקר (Spoth ואחרים, 2002b) והן כוללות:

  • מבנה (כיצד התוכנית בנויה ומאורגנת)
  • תכנים (המידע, המיומנויות והאסטרטגיות של התוכנית)
  • העברה (כיצד התוכנית הותאמה, יושמה והוערכה).

עקרון שלושה-עשר

תוכניות מניעה צריכות להיות ארוכות טווח ולכלול התערבויות חוזרות (למשל, תוכניות

תומכות) כדי לחזק את מטרות המניעה המקוריות. המחקר מראה שאם אין תוכניות מעקב

בבית הספר התיכון נעלמים יתרונות שהושגו בתוכניות מניעה בחטיבת הביניים (Scheier

ואחרים, 1999).

 

עקרון ארבעה-עשר
יש לשלב בתוכניות המניעה הכשרות למורים בתחום התנהלות טובה בכיתה כמו תגמול התנהגויות הולמות של תלמידים. דרכי פעולה אלו מסייעות לטיפוח התנהגויות חיוביות של תלמידים, הישגיות, מוטיבציה בלימודים ומחזקות את הקשר לבית הספר (Ialongo ואחרים, 2001).

 

עקרון חמישה-עשר
תוכניות המניעה הן אפקטיביות ביותר כאשר הן משלבות שיטות אינטראקטיביות כמו קבוצות דיון של עמיתים ומשחק תפקידים של הורים, שיטות שמאפשרות מעורבות פעילה בלימוד נושא השימוש בסמים ובחיזוק של מיומנויות (Botvin ואחרים, 1995).

 

עקרון שישה-עשר
תוכניות מניעה שמיוסדות במחקר עשויות להיות כדאיות מבחינת עלות-תועלת. מחקרים אחרונים, בדומה למחקרים קודמים, מראים שכל דולר שמושקע במניעה גורם לחסכון של עד 10 דולר בטיפול בגין בעיות שכרוכות בשימוש באלכוהול או בחומרים אחרים (Pentz 1998; Hawkins 1999; Aos ואחרים, 2001; Spoth ואחרים, 2002a). המידע במסמך זה נלקח מתוך חוברת של המכון הלאומי האמריקני לחקר השימוש בסמים (NIDA) בשם:
Prevention Drug Use Among Children and Adolescents; A Research-Based Guide for Parents, Educators, and Community Leaders (2nd edition), 2003.

מניעת השימוש בסמים בקרב ילדים ומתבגרים; מדריך להורים, מורים ומנהיגי קהילה שיסודו במחקר.

מידע נוסף:

מקורות: 
  1. Aos, S.; Phipps, P.; Barnoski, R.; and Lieb, R. The Comparative Costs and Benefits of Programs to Reduce Crime. Volume 4 (1-05-1201). Olympia, WA: Washington State Institute for Public Policy, May 2001.
  2. Ashery, R.S.; Robertson, E.B.; and Kumpfer K.L., eds. Drug Abuse Prevention Through Family Interventions. NIDA Research Monograph No. 177. Washington, DC: U.S. Government Printing Office, 1998.
  3. Battistich, V.; Solomon, D.; Watson, M.; and Schaps, E. Caring school communities. Educational Psychologist 32(3):137–151, 1997.
  4. Bauman, K.E.; Foshee, V.A.; Ennett, S.T.; Pemberton, M.; Hicks, K.A.; King, T.S.; and Koch, G.G. The influence of a family program on adolescent tobacco and alcohol. American Journal of Public Health 91(4):604–610, 2001.
  5. Beauvais, F.; Chavez, E.; Oetting, E.; Deffenbacher, J.; and Cornell, G. Drug use, violence, and victimization among White American, Mexican American, and American Indian dropouts, students with academic problems, and students in good academic standing. Journal of Counseling Psychology 43:292–299, 1996.
  6. Botvin, G.; Baker, E.; Dusenbury, L.; Botvin, E.; and Diaz, T. Long-term follow-up results of a randomized drug-abuse prevention trial in a white middle class population. Journal of the American Medical Association 273:1106–1112, 1995.
  7. Chou, C.; Montgomery, S.; Pentz, M.; Rohrbach, L.; Johnson, C.; Flay, B.; and Mackinnon, D. Effects of a community-based prevention program in decreasing drug use in high-risk adolescents. American Journal of Public Health 88:944–948, 1998.
  8. Dishion, T.; Kavanagh, K.; Schneiger, A.K.J.; Nelson, S.; and Kaufman, N. Preventing early adolescent substance use: A family centered strategy for the public middle school. Prevention Science 3(3):191–202, 2002.
  9. Hawkins, J.D.; Catalano, R.F.; Kosterman, R.; Abbott, R.; and Hill, K.G. Preventing adolescent health-risk behaviors by strengthening protection during childhood. Archives of Pediatric and Adolescent Medicine 153:226–234, 1999.
  10. Hawkins, J.D.; Catalano, R.F.; and Arthur, M. Promoting science-based prevention in communities. Addictive Behaviors 90(5):1–26, 2002.
  11. Ialongo, N.; Poduska, J.; Werthamer, L.; and Kellam, S. The distal impact of two first-grade preventive interventions on conduct problems and disorder in early adolescence. Journal of Emotional and Behavioral Disorders 9:146–160, 2001.
  12. Johnston, L.D.; O’Malley, P.M.; and Bachman, J.G. Monitoring the Future National Survey Results on Drug Use, 1975–2002. Volume 1: Secondary School Students. Bethesda, MD: National Institute on Drug Abuse, 2002.
  13. Kosterman, R.; Hawkins, J.D.; Spoth, R.; Haggerty, K.P.; and Zhu, K. Effects of a preventive parent-training intervention on observed family interactions: Proximal outcomes from Preparing for the Drug Free Years. Journal of Community Psychology 25(4):337–352, 1997.
  14. Kosterman, R.; Hawkins, J.D.; Haggerty, K.P.; Spoth, R.; and Redmond, C. Preparing for the Drug Free Years: Session-specific effects of a universal parent-training intervention with rural families. Journal of Drug Education 31(1):47–68, 2001.
  15. Kumpfer, K.L.; Olds, D.L; Alexander, J.F.; Zucker, R.A.; and Gary, L.E. Family etiology of youth problems. In: Ashery, R.S.; Robertson, E.B.; and Kumpfer K.L.; eds. Drug Abuse Prevention Through Family Interventions. NIDA Research Monograph No. 177. Washington, DC: U.S. Government Printing Office, pp. 42–77, 1998.
  16. Moon, D.; Hecht, M.; Jackson, K.; and Spellers, R. Ethnic and gender differences and similarities in adolescent drug use and refusals of drug offers. Substance Use and Misuse 34(8):1059–1083, 1999.
  17. Oetting, E.; Edwards, R.; Kelly, K.; and Beauvais, F. Risk and protective
    factors for drug use among rural American youth. In: Robertson, E.B.; Sloboda, Z.; Boyd, G.M.; Beatty, L.; and Kozel, N.J., eds. Rural Substance Abuse: State of Knowledge and Issues. NIDA Research Monograph No. 168.Washington, DC: U.S. Government Printing Office, pp. 90–130, 1997
  18. Pentz, M. A. Costs, benefits, and cost-effectiveness of comprehensive drug abuse prevention. In: Bukoski, W.J., and Evans, R.I., eds. Cost-Benefit/Cost-Effectiveness Research of Drug Abuse Prevention: Implications for Programming and Policy. NIDA Research Monograph No. 176. Washington, DC: U.S. Government Printing Office, pp. 111–129, 1998
  19. Scheier, L.; Botvin, G.; Diaz, T.; and Griffin, K. Social skills, competence, and drug refusal efficacy as predictors of adolescent alcohol use. Journal of Drug Education 29(3):251–278, 1999.
  20. Spoth, R.; Guyull, M.; and Day, S. Universal family-focused interventions in alcohol-use disorder prevention: Cost effectiveness and cost-benefit analyses of two interventions. Journal of Studies on Alcohol 63:219–228, 2002a.
  21. Spoth, R.L.; Redmond, D.; Trudeau, L.; and Shin, C. Longitudinal substance initiation outcomes for a universal preventive intervention combining family and school programs. Psychology of Addictive Behaviors 16(2):129–134, 2002b.
  22. Webster-Stratton, C. Preventing conduct problems in Head Start children: Strengthening parenting competencies. Journal of Consulting and Clinical Psychology 66:715–730, 1998.
  23. Webster-Stratton, C.;Reid, J.; and Hammond, M. Preventing conduct problems, promoting social competence: A parent and teacher training partnership in Head Start. Journal of Clinical Child Psychology 30:282–302, 2001.
  24. Wills, T.; McNamara, G.; Vaccaro, D.; and Hirky, A. Escalated substance use: A longitudinal grouping analysis from early to middle adolescence. Journal of Abnormal Psychology 105:166–180, 1996.
 
סמל מדינת ישראל
English
Русский
العربية
קו חם למידע וייעוץ 1-700-500-508
הקו החם
אגף טיפול ושיקום
אגף אכיפה וחקיקה
אגף חינוך ומניעה
אודות תחום המניעה
עקרונות המניעה
הוועדה לאישור התערבויות
חינוך ומניעה בצה"ל
מניעה במוסדות אקדמיים
מניעה במקומות עבודה
פרויקט אלטרנתיב
מועצת התלמידים והנוער
מועצת תנועות הנוער
התערבויות מניעה בקהילה
אגף הדרכות ומידע
אגף קהילה
מרכזי טיפול
מחקרי המדען
ספרייה ופרסומים
עלוני הסברה
טפסים
קישורים
בניית אתרים
כל הזכויות שמורות לרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול © 2011
רח' כנפי נשרים 7, גבעת שאול, ת.ד 3985, ירושלים 91039, טל: 02-5675911 פקס: 02-6513956