המשרד לביטחון הפנים
הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול
אודות הרשות בתקשורת סמים והשפעותיהם חקיקה מחקרים ופרסומים צור קשר
הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול
חיפוש באתר
חיפוש
<a href="/pages/2009.aspx">מרכזי טיפול למכורים לסמים בסביבה שלך</a>
סקר היום

הרואין ואופיאטים

הרואין ואופיאטים - מנגנוני פעולה והשפעות

 
להתמכרות לאופיאטים לסוגיהם תוצאות הרסניות ביותר: נזקים גופניים ונפשיים למכור עצמו, ופגיעה אנושה בסביבה, ובעיקר במשפחה - בריאותית, נפשית, כלכלית וחברתית - פגיעה שמתמשכת גם במקרים שהמכור עצמו נגמל
 

כיצד משמשים החומרים האופיאטיים ברפואה?
האופיאטים משתייכים לקבוצת הסמים המדכאים את מערכת העצבים המרכזית. לכן ברפואה הם משמשים בעיקר לשיכוך כאבים, להרפיית שרירים ולהקהיית חושים. אופיאטים משמשים גם לעצירת שלשול ולדיכוי שיעול. החומר מופק מאופיום, שמקורו בצמח הפרג. באופיום יש יותר מ-25 אלקלואידים, ובהם מורפין, קודאין ותבאין.

האופיאט הרואין הוא אבקה לבנה חצי-סינתטית בעלת טעם מר המיוצרת בתהליך כימי על ידי הוספת שתי קבוצות אצטיליות לאלקלואיד מורפין המצוי באופיום, ומכאן שמו המדעי של ההרואין - דיאצטיל-מורפין. יש גם אופיאטים סינתטיים לחלוטין, ובעיקר מתדון, המשמש לטיפול תחזוקתי במכורים לאופיאטים. בשימוש לא מבוקר בסמים אלה עלולות להיגרם תופעות חמורות, כמה מהן בלתי הפיכות, עד כדי מוות.

 

היסטוריה
כיצד נעשה השימוש בחומרים אופיאטיים נפוץ בעולם?
הממצאים הקדומים ביותר לשימוש בחומרים אופיאטיים הם מהתקופה השומרית, ממצרים הקדמונית ומסין העתיקה. בתקופות ההן פוטנציאל ההתמכרות והשימוש הנרחב היו נמוכים. השימוש הנרחב יותר בחומרים אופיאטיים החל באמצעות שיטת העישון במקטרת במאה ה-16 באסיה ובאירופה; בשיטה זו החומר הפעיל הועבר למוח בתוך שניות אחדות. גרסאות מרוכזות יותר של החומר זוקקו בסוף המאה ה-19 וחיזקו את מגמות השימוש לרעה. בשנת 1848 הומצאה המחט התת-עורית וזו אפשרה הזרקה תוך-ורידית של החומר והגעתו בתוך 30-15 שניות אל מערכת העצבים המרכזית. פיתוחים אלה ואחרים סייעו, מצד אחד, לשיפור הטיפול הרפואי, דוגמת שימוש במורפין בהזרקה לחיילים פצועים בשדה הקרב, ומצד אחר פוטנציאל ההתמכרות לאופיאטים גבר. ההרואין זוקק מלכתחילה בניסיון למצוא משכך כאבים אפקטיבי יותר ממורפין, אך בלי לגרום התמכרות. התוצאה היתה הפוכה מהמצופה: התברר כי החומר שזוקק עובר את מחסום דם-מוח מהר יותר מהמורפין. משך השפעתו קצר יותר (6-4 שעות) ועוצמתו גדולה פי 4-2.
כך הפך ההרואין לאופיאט הנפוץ ביותר ונוצרה תת-תרבות של שימוש כפייתי-התמכרותי בחומר כבר בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת.
מכיוון שבמוח ההרואין מתפרק חזרה למורפין, הרי שהמצאתו לא הביאה עמה שום תועלת יתרה בתחום הרפואי. עובדה זו, בצירוף הנזק שגורם ההרואין, הביאו את הרשויות בכל מדינות העולם להחלטה להוציאו אל מחוץ לחוק.

 

האופיאטים ומנגנוני הפעולה של מערכת העצבים המרכזית
האופיאטים משבשים את המנגנונים של מערכת העצבים. לדוגמה, הם עלולים לדכא את פעולת מנגנון ההפרשה של הנוירוטרנסמיטור אצטיל-כולין המעצבב את השרירים. מכאן נובעת גם ההשפעה המדכאת הכללית של חומרים אופיאטיים.

 

כיצד צריכת הרואין ממכרת?
התמכרות להרואין פועלת במנגנונים של סבילות ((tolerance ותלות (dependence) ביחס לצריכת החומר, כלומר אותו חומר באותה כמות ישפיע על המשתמש בו פחות ופחות בשימוש חוזר. אופיאטים גורמים לצרכני הסם סבילות חסרת גבולות, וכך ייתכן שמשתמשים יצרכו מינון הגבוה פי 10 מהמנה הראשונה שצרכו, בתוך חודש בלבד מתחילת השימוש הקבוע. הסבילות פועלת בשני מנגנונים נפרדים:
סבילות מטבולית - נוצרת כשכל שימוש חוזר בסם גורם לייצור מוגדל של האנזימים המפרקים אותו, וכך השפעת הסם מוחלשת.
סבילות תאית - נובעת משינויים במוח ובתאי עצב עצמם. כך, ההסתגלות המוחית היא האחראית לרמת הסבילות הגבוהה של מורפין והרואין. תאי עצב מסתגלים לסם ונעשים פחות ופחות רגישים ככל שהחשיפה לחומר נמשכת. אפילו לאחר שימוש במנת הרואין בפעם הראשונה תיווצר סבילות, ובשימוש חוזר באותה מנה ההשפעה תהיה פחותה. כשתאי עצב ממשיכים להסתגל למינונים גבוהים יותר ויותר, תפקודם נותר תקין לכאורה אף שהם מוצפים בסם. במצב כזה, ההשפעה הפסיכו-אקטיבית אמנם כבר אינה מורגשת בגלל הסבילות, אך עדיין נותרת כמות ניכרת של החומר בגוף, וזו עלולה ליצור תוצאות קיצוניות, עד כדי מוות. התלות של רקמות הגוף בסם נוצרת בניסיון של הגוף לנטרל תחילה את השפעת האופיאט באמצעות האצת המטבוליזם. אחר כך מנסה הגוף להתאים את רגישות תאי העצב להשפעת הסם, ולבסוף נוצר שינוי בכימיה של המוח כדי לפצות על השפעות החומר. השינוי הנוירו-כימי יתגלה רק לאחר שמפסיקים לצרוך את החומר, והוא מתבטא בתסמונת הגמילה הקשה. כך, המכורים לאופיאטים צורכים הרואין תחילה לשם ההנאה, ובהמשך, לאחר ההתמכרות והיעדר תחושת הנאה, בעיקר כדי להקל על הכאב הגופני והנפשי שבתסמונת הגמילה.

 

מהי תסמונת הגמילה?
תסמונת הגמילה מתבטאת בכאבים עזים בשרירים ובעצמות, בתחושת קור והזעה לסירוגין, וכן בעצירות ושלשול לסירוגין. צרכני הרואין ממשיכים לצרוך את החומר בעיקר עקב הפחד מסימני הגמילה.
הרואין ומורפין הם בעלי השפעה קצרת טווח אבל בעקבותיה תיגרם תסמונת גמילה גופנית קשה שנמשכת כשבוע, וכן סימני גמילה קשים כגון נדודי שינה וכמיהה לסם שיכולים להימשך שנים רבות.

 
כיצד משפיעים האופיאטים על מערכות הגוף ומהם סימני הגמילה מהם?

סימני גמילה מאופיאטים

השפעת האופיאטים

המערכת

נשימה

דיכוי נשימה

נשימה מוגברת, השמעת קולות בלתי מבוקרת

כאב

דיכוי תחושת כאב  

רגישות יתר לכאב

לב

קצב מואץ; ירידה בלחץ דם

קצב מואץ; עלייה בלחץ הדם

חום הגוף

עלייה בחום

ירידה בחום

מערכת העיכול

עצירות

שלשולים

עור

יובש בעור

הסתמרות העור, זיעה קרה

התנהגות

מצב-רוח מרומם, ירידה בחרדה, רגיעה, ישנוניות

מצב-רוח ירוד, חרדה מוגברת, תוקפנות, נדודי שינה

 מקור: ברג, יעקב (1996). אם כל כך טוב אז למה כל כך רע? כמעט 2000, עמ' 2-9.

 

מהי "מנת יתר"?

 

מנת יתר של הרואין יוצרת שיבושים חמורים במנגנוני הפיקוח של המוח, עד כדי קריסה מוחלטת של מערכת העצבים. הסימנים הם ירידה בלחץ הדם ובעקבותיה קצב לב מואץ והצטברות נוזלים בריאות. בהיעדר טיפול חירום, אדם שצרך מנת יתר ימות עד מהרה, לרוב עקב בצקת ריאות.

 

האם המשתמשים בהרואין חשופים לסיכון יתר להידבקות במחלות זיהומיות?
בקרב המשתמשים בהרואין בהזרקה נשקפת סכנה גדולה להידבקות במחלות זיהומיות, שהחמורות ביותר הן דלקת כבד נגיפית לסוגיה ואיידס. שיעור הלוקים בצהבת לסוגיה בקרב מכורים להרואין גבוה בעשרות אחוזים בהשוואה לשיעורם בכלל האוכלוסייה.

.
 
bul5_2 קישור למאמר של פרופ' בן עמי סלע על סמים אופיאטיים ומנגנוני פעולתם 
 
סמל מדינת ישראל
English
Русский
العربية
קו חם למידע וייעוץ 1-700-500-508
סמים והשפעותיהם
חומרים פסיכואקטיביים
בדיקות לזיהוי סמים
סמים והשפעותיהם
אלכוהול
מריחואנה וחשיש
נזקי הקנאביס - מחקרים
אקסטזי
גת וחגיגת
קאתינון ומתקאתינון
G.H.B (סם האונס)
קטמין - סם האונס
L.S.D (אסיד)
קוקאין וקראק
פנציקלידין P.C.P
חומרים נדיפים
גז מזגנים - פריאון
גז צחוק - נייטרוז
גז מציתים
מתאמפטאמין
הרואין ואופיאטים
סטרואידים אנבוליים
עישון נרגילה
צמח הדטורה
קראטום
סאלביה דיבינורום
פטריות הזיה
קנבוס סינטטי
סמי פיצוציות
תרופות מרשם
ריטלין, ADHD
הקו החם
אגף טיפול ושיקום
אגף אכיפה וחקיקה
אגף חינוך ומניעה
אגף הדרכות ומידע
אגף קהילה
מרכזי טיפול
מחקרי המדען
ספרייה ופרסומים
עלוני הסברה
טפסים
קישורים
בניית אתרים
כל הזכויות שמורות לרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול © 2011
רח' כנפי נשרים 7, גבעת שאול, ת.ד 3985, ירושלים 91039, טל: 02-5675911 פקס: 02-6513956