המשרד לביטחון הפנים
הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול
אודות הרשות בתקשורת סמים והשפעותיהם חקיקה מחקרים ופרסומים צור קשר
הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול
חיפוש באתר
חיפוש
<a href="/pages/2009.aspx">מרכזי טיפול למכורים לסמים בסביבה שלך</a>
סקר היום

סאלביה דיבינורום

צמח המכיל חומר מעורר הזיות

סאלביה דיבינורום (מרווה מכחילה)
שם הצמח הוא סאלביה דיבינורום ופירושו בלטינית מרווה אלוהית (המקור הוא מ- - salvare להציל). הצמח הוא ממשפחת המרווה ושמו בעברית מרווה מכחילה. השם ניתן לו על ידי חוקרים מערביים אשר חקרו את הצמח במקומו הטבעי, באזור אואקסקה במקסיקו שם הוא משמש כבר מאות בשנים כצמח פולחני שמיוחסות לו תכונות ריפוי בקרב שבטי האינדיאנים המַצְטֶקִים (על שם הרי מצטקה) באזור האמור. ידועים בעולם כאלף סוגים של מרווה אך סאלביה דיבינורום היא היחידה המכילה חומר פסיכואקטיבי שמעורר הזיות.

לראשונה הגיע החומר לתודעת המערב בשנת 1938 על ידי אנתרופולוגים שחקרו את התרבות באזור. רק ב- 1957 נעשה זיהוי של החומר הפסיכואקטיבי על ידי פרמקולוג שנשלח על ידי חברת התרופות CIBA לחקור את פטריות ההזיה. הוא הצליח להשיג בקושי כמות מספקת של הצמח (האינדיאנים שמרו בסוד את מקומות גידולו ותכונותיו) כדי לזהותו כסוג של מרווה. גורדון ווסון [i] (בוטניקאי וחוקר פטריות בשימושים אתנולוגיים) ואלברט הופמן [ii] (מגלה הלס"ד ומבודד הפסילוסיבין שמצוי בפטריות ההזיה) יצאו ב- 1962 פעם נוספת למשימת הגדרה וחקר של צמח ה"קסמים". הם הצליחו להשיג שיחים פורחים של הצמח למרות שלא הורשו להגיע למקומות הגידול בטבע של הצמח. הצמח זוהה במכון הבוטני של אוניברסיטת הרווארד כסוג חדש של מרווה על ידי קרל אפלינג ואחרים[iii] ומאז החלה בדיקתו וחקירתו ביתר פירוט. נעשו פיתוחים בוטניים וריבוי של הצמח והחלה הפצתו בארצות הברית ובעולם כולו.

 

אתנו-בוטניקה

סאלביה דיבינורום הוא אחד מסדרה של צמחי הזייה שמשמשים לריפוי, כישוף (divination) ובהכשרה של רופאי אליל (שַמָּנִים)  בקרב האינדיאנים המצטקים, בעיקר. צמחים נוספים משמשים בפעולות אלה כמו פטריות הזיה וזרעים של לפופית (morning glory). הצמח נחשב למקודש בקרב האינדיאנים והוא מזוהה בכינוייו עם מריה הבתולה, אמו של ישו. המידע על השימושים הריטואליים שלו נשמר בסוד והדרך שבה הושג המידע היה התיידדות של הופמן ווטסון עם אחת המרפאות העממיות שהדגימה בפניהם טקס כזה תוך שימוש בסאלביה. קיימים סוגים רבים של צמח המרווה המשמשים גם כן לריפוי, והשם סאלביה מקורו במילה הלטינית salvare – להציל. האינדיאנים במקסיקו משתמשים בסאלביה ד.  להקלת כאבי ראש, כאבים ראומטיים, שלשול אנמיה ועוד.

דרך השימוש בטקסים שמאניים אלה היא בשתייה של חליטת העלים (בממוצע 10-50 זוגות עלים ובמקרים קיצוניים גם 120 זוגות) או בלעיסתם והחזקתם בפה (החומר נספג דרך כלי הדם שבריריות הפה). בהכשרות של שמאנים משמשת הסאלביה כחומר ההזייתי הראשון שבו מתנסים המתלמדים, מכיוון שריכוז החומר הפעיל בעליו היא הנמוכה ביותר יחסית לזרעי הלפופית (מקום שני) ולפטריות ההזיה (מקום ראשון).

 
ביוכימיה

החומר הפסיכו-אקטיבי הפעיל של סאלביה ד. בודד רק ב- 1982 על ידי קבוצת חוקרים בראשות אלפרדו אורטגה.[i] החומר שבודד הוא מסוג דיטרפן ((diterpene וכונה סאלבינורין (Salvinorin). יש לציין שהחומר הוא הדיטרפן הראשון שזוהה כמעורר הזיות בבני אדם (וולדס ואחרים, 2001). [ii] קבוצת הצמחים הפסיכואקטיביים שהחומר הפעיל בהם הוא דיטרפן כוללים גם את הקנאביס והלענה. מאוחר יותר התגלו נגזרות נוספות שלו ולכן הוא כונה סאלוינורין A (לעומת סוגי B שאינו פעיל ו- Cשגם הוא פעיל). החומר נוסה על בני אדם על ידי סיברט ואחרים [iii] ונמצא שצורת ההשפעה האפקטיבית ביותר היא בשאיפת החומר המאודה (בניסוי של בליעת קפסולות מכילות החומר לא נמצאה כל השפעה). סף השפעה של החומר הורגש בין 200-500 מיקרוגרם והזיות הופיעו תוך 30 שניות, לעומת השפעה תוך 10-15 דקות שמורגשת לאחר בליעת חליטת הסאלביה. עם סף השפעה של 200 מיקרוגרם (מיקרוגרם = מיליונית הגרם) סאלבינורין A הוא כיום מעורר ההזיה האתנוגני החזק ביותר הידוע עד כה ואחד מהחומרים הטבעיים החזקים ביותר
שנתגלו[iv] (ולדס 2001, אוט 1996). סיברט השווה ריכוזי חומר פעיל בצמחים שגודלו בארצות הברית ובמקסיקו והגיע למסקנה שריכוז החומר הפעיל נע בין 0.89-3.7 מיקרוגרם לכל גרם של עלים יבשים (סיברט 1999).

 

בבדיקות לגילוי ההשפעה הרצפטוריאלית של סאלבינורין A נמצא שאינו משפיע על אתרי הקולטנים המוחיים שמושפעים על ידי מרבית החומרים מעוררי ההזיה כמו לס"ד ואקסטזי - נקשרים לקולנים סרוטונרגיים.

לאחרונה התגלתה דרך פעולתו של החומר על מנגנוני המוח - נמצא שהחומר הוא אגוניסט של הקולטנים האופיאטיים מסוג קאפא
(k opioid receptor). לפי מימצא זה, שהתגלה על ידי בריאן ואחרים, [v] מהווה הסאלבינורין את החומר הלא אלקלואידי הראשון שנתגלה כבעל תכונות של אופיאט. כמו כן העלה ממצא זה שהמערכת האופיאטית מסוג קאפא הכוללת גם את הפפטיד דינורפין, משתתפת גם היא בוויסות תהליכי התפיסה של החושים ((human perception.

 

השפעות השימוש בחומר

החומר הפעיל בסאלביה ד.(Salvinorin) התגלה, כאמור, כחומר מעורר ההזיות בעל העוצמה הגבוהה ביותר מבין החומרים הצמחיים (בשימוש בשאיפה או בעישון). החומר עולה בעוצמתו על מעוררי ההזיה הסינטטיים לס"ד ו-DOB (שניהם אסורים לשימוש על פי החוק).

עד לתקופה האחרונה לא היתה הסאלביה ד. סם פופולרי בחברה המערבית ומספר גורמים לכך: נדרשת כמות גדולה של עלים כדי להשיג חוויית שימוש חזקה (כ- 75-100). לעלי הצמח יש טעם מר אשר עשוי לעורר בחילה (בשימוש בלעיסה), וההשפעות שלו נחשבות בלתי צפויות ומאכזבות (1994a סיברט). [i]

מספר גורמים ימנעו, כנראה, את הפיכת הסאלביה ד. לחומר פופולרי כמו החומרים מריחואנה, לס"ד ודומיהם - אין זה סם חברתי שיכול להיות נצרך בסביבה שמטרתה הסחת הדעת. אין זה סם מסיבות והוא מתאים יותר לצריכה אינדיבידואלית. ההזיות שיוצר השימוש בחומר אינן תלויות בעצמים הקיימים בסביבה, וגם שימוש בחדר חשוך לחלוטין או תחת כיסוי עיניים יגרום להזיות ראייה. ההזיות יכולות להיות בדרגה מתונה ולהגיע עד חוויה חריפה ומפחידה ביותר. כמו כן אין עדויות להתמכרות לחומר וההתנסות בשימוש אינה מעודדת חזרה על החוויה על בסיס קבוע (1994b סיברט). [ii]

ההזיות שחווים המשתמשים תלויות במצבם ובציפיותיהם. ולדס, דיאז ואחרים, [iii] שחקרו את החומר במקסיקו אצל השמאנים המצטקים, ראו את מרי הבתולה ורוחות בבגדי לבן. טריפים חלשים יותר גורמים לראיית צבעים או לשינויי צורות, אך חוויות קשות יותר כללו הרגשה של הימצאות בזמן אחר או בחלל אחר, התעופפות או רחיפה, דיבור עם חייזרים וכד'.

עד כה לא ידועות השפעות בריאות אחרות של השימוש בחומר. סכנת השימוש בסאלביה נובעת מהשימוש במינונים גבוהים, והיווצרות מצב בו עשוי המשתמש לאבד לחלוטין את התודעה והפיקוח על גופו. אנשים במצב כזה מתנועעים בפתאומיות ועשויים לנסות לעבור דרך קירות או דרך אובייקטים. חייב להיות אדם במצב של פיכחות ליד המשתמש בחומר כדי לשמור עליו, במיוחד במקרים של שימוש במינון גבוה.

בצורת השימוש הנפוצה ביותר - עישון - משך ההשפעה הוא קצר (עד שעה שעתיים). חשוב מאד לא לערבב את החומר עם סמים אחרים ואסור להשתמש בחומר אם יש במשפחה רגישות למחלות או לבעיות נפש - החומר עשוי לעורר אי יציבות נפשית (שבנר, 2002). [iv]

מה באמת צריך לדעת על הצמח מרווה מכחילה? העובדה העיקרית: שימוש בכמות קטנה מהצמח הזה, סאלביה דיבינורום בשמו הלטיני, והמציאות הופכת לעולם מסויט של הזיות, שלא תמיד חוזרים ממנו

מהיכן הגיע כינויו של הצמח "מרווה אלוהית"?

חוקרים מערביים שחקרו את הצמח במקומו הטבעי, אזור אואקסקה במקסיקו, הם שהעניקו לו את שמו המפתה. בקרב שבטי האינדיאנים הצמח התמים למראה משמש כבר מאות בשנים צמח פולחני שמיוחסות לו תכונות ריפוי. מתוך כ-1,000 זנים של מרווה, זהו הזן היחיד שמכיל חומר מעורר הזיות, והאינדיאנים שמרו בסוד את מקומות גידולו וסגולותיו. רק ב-1957 זיהו חוקרים את החומר הפסיכו-אקטיבי שבצמח, וב-1962 הצליחו להשיג שיחים פורחים של הצמח, והוא זוהה במכון הבוטאני של אוניברסיטת הרווארד כסוג של מרווה. מאז נעשו בתכונותיו פיתוחים בוטאניים, והוא החל להיות נפוץ בעולם כולו.

אתנו-בוטניקה

מה היו השימושים של הצמח בשבטים אינדיאניים?

הצמח סאלביה דיבינורום הוא אחד מסדרת צמחי הזיה המשמשים גם לריפוי. בקרב האינדיאנים המצטקים שימש בהקשרים של כישוף (divination) ובהכשרת שַמָּאנִים ורופאי אליל, לרוב בשתיית חליטה של עלי הצמח, בלעיסתם או בהחזקתם בפה; החומר נספג דרך כלי הדם שבריריות הפה.

ביוכימיה 
באילו מינונים ודרכי שימוש משפיע החומר הפעיל בצמח?

הצמח סאלביה דיבינורום מכיל אותו חומר פסיכו-אקטיבי המצוי בקנאבוס וגם בלענה (דיטרפן). בניסויים התברר כי השפעתו הפסיכו-אקטיבית החזקה ביותר היא בשאיפת אדים של החומר. סף השפעתו מורגש במינון של 500-200 מיקרוגרם, והזיות מופיעות בתוך 30 שניות, לעומת השפעה בתוך 15-10 דקות שמורגשת לאחר בליעה של חליטת הסאלביה. בעישון החומר, צורת השימוש הנפוצה ביותר בו, ההשפעה נמשכת שעה-שעתיים. בסף השפעה של 200 מיקרוגרם החומר הפעיל בצמח 
(Salvinorin A, דיטרפן) הוא כיום מעורר ההזיה האתנוגני החזק ביותר שנתגלה. ריכוז החומר הפעיל בו נע בין 0.89 ל-3.7 מיקרוגרם לכל גרם של עלים יבשים.

מהן השפעות השימוש בחומר?

סאלבינורין A, החומר הפעיל בסאלביה דיבינורום, עולה בעוצמתו על מעוררי ההזיה הסינתטיים לס"ד ו-DOB האסורים בשימוש. ההזיות הנגרמות מהחומר עלולות להגיע לכדי חוויה חריפה ומפחידה ביותר. הזיות קלות יכולות להתבטא בראיית צבעים או בשינויי צורות. הזיות קשות יותר עלולות להשתקף בתחושת הימצאות בזמן אחר או בחלל אחר, בתחושת התעופפות או רחיפה, בדיבור עם חייזרים ועוד. 
עם זאת, אין עדויות להתמכרות לחומר. במינונים גבוהים השימוש בסאלביה דיבינורום מסוכן: במצבים אלה המשתמש מאבד לחלוטין את התודעה והפיקוח על גופו, ומתנועע בפתאומיות. הוא עלול לנסות לעבור דרך קירות או דרך אובייקטים.

סיכונים מיוחדים: ערבוב סאלבינורין A עם סמים אחרים עלול להיות מסוכן ביותר, וכך גם שימוש בחומר במקרים של נטייה משפחתית למחלות או לבעיות נפש, שכן החומר עלול לעורר אי-יציבות נפשית.


 
[i] Wasson, R.G. (1962). A new Mexican psychotropic drug from the mint family. Botanical Museum Leaflets Harvard University 20: 77-84.

Wasson, R.G. (1963). Notes on the present status of ololiuhqui and the other

hallucinogens of Mexico. Botanical Museum Leaflets Harvard University 20: 161

[ii] Hofmann, A. (1990). "Ride through the Sierra Mazateca in search of the magic plant 'Ska María Pastora'". In: The Sacred Mushroom Seeker: Essays for R. Gordon Wasson.Edited by T.J. Reidlinger, Portland. OR. pp. 115-127.

[iii] Epling, C. & Játiva-M., C. (1962) A New Species of Salvia from Mexico. Botanical

Museum Leaflets, Harvard University 20, 75-76. 

[i] Ortega, A. et al. (1982). Salvinorin, a new trans-neoclerodane diterpene from Salvia
divinorum (Labiatae). Journal of the Chemical Society Perkins Transactions I:2505-2508. 

[ii] Valdés, L.J. et al. (2001). Salvinorin C, a New Neoclerodane Diterpene from a

Bioactive Fraction of the Hallucinogenic Mexican Mint Salvia divinorum.

Organic Letters 3(24): 3935-3937. 

[iii] Siebert, D. et al. (1994). Salvia divinorum and Salvinorin A: new pharmacologic findings. Journal of Ethnopharmacology 43. pp. 53-56. 

[iv] Ott, J. (1996). Salvia divinorum Epling et Jativa Eleusis, n. 4, pp. 31-39.

[v] Bryan, L.R. et al. (2002) Salvinorin A: A Potent Naturally Occuring Nonnitrogenous k opioid Selective Agonist, Proceedings of the National Academy of Science of the USA 99(18), pp. 11934-11939.

[i] Siebert, D.J. (1994a). Salvinorin A: Notes of Caution. The Entheogen Review 3 (4): 2-3. 

 

[ii] Siebert, D. (1994b). Salvia divinorum and Salvinorin A: new pharmacologic findings. Journal of Ethnopharmacology 43. pp. 53-56. 

 

[iii] Valdes III, L.J (2001a) The Early History of Salvia divinorum. The Entheogen Review 10(2):73-75.

 

[iv] Schabner, Dean.. "A New LSD? Mexican Herb for Sale Online come with Divine

Claims, Warnings." April 2, 2002. abcNews.com, Copyright © 2002 ABCNEWS

Internet Ventures. 

 

 
סמל מדינת ישראל
English
Русский
العربية
קו חם למידע וייעוץ 1-700-500-508
סמים והשפעותיהם
חומרים פסיכואקטיביים
בדיקות לזיהוי סמים
סמים והשפעותיהם
אלכוהול
מריחואנה וחשיש
נזקי הקנאביס - מחקרים
אקסטזי
גת וחגיגת
קאתינון ומתקאתינון
G.H.B (סם האונס)
קטמין - סם האונס
L.S.D (אסיד)
קוקאין וקראק
פנציקלידין P.C.P
חומרים נדיפים
גז מזגנים - פריאון
גז צחוק - נייטרוז
גז מציתים
מתאמפטאמין
הרואין ואופיאטים
סטרואידים אנבוליים
עישון נרגילה
צמח הדטורה
קראטום
סאלביה דיבינורום
פטריות הזיה
קנבוס סינטטי
סמי פיצוציות
תרופות מרשם
ריטלין, ADHD
הקו החם
אגף טיפול ושיקום
אגף אכיפה וחקיקה
אגף חינוך ומניעה
אגף הדרכות ומידע
אגף קהילה
מרכזי טיפול
מחקרי המדען
ספרייה ופרסומים
עלוני הסברה
טפסים
קישורים
בניית אתרים
כל הזכויות שמורות לרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול © 2011
רח' כנפי נשרים 7, גבעת שאול, ת.ד 3985, ירושלים 91039, טל: 02-5675911 פקס: 02-6513956