מטרת ההערכה הנוכחית, לאפיין מודלות של סדנאות הורים הניתנות על יד הרשות למלחמה בסמים ואת תוצאותיהן.

שיטות הערכה: הערכה משלבת איסוף כמותי של נתונים (באמצעות שאלונים) ואיסוף איכותני של נתונים (באמצעות ראיונות ותצפיות). ההערכה התבצעה על פי הגישה של מחקר פעולה תוך הדגשת היבטים של הערכה מעצבת. בסך הכל הוערכו 18 קבוצות הורים. הקבוצות פזורות בכל חלקי הארץ ומבטאות את המגוון הרחב שמתקיים בשטח: עבודתם של מנחים שונים, הורים בעלי רקע שונה, קבוצות אורגאניות ולא אורגניות, הורים לילדים בטווח גילאים רחב ועוד.

ממצאים

בראייה כוללת ממצאי הדו"ח מלמדים על הצלחת הסדנאות שמתקיימות בפועל. המנחים והתכנים זוכים לשביעות רצון גבוהה מצד המשתתפים ושעור הנשירה אינו גבוה ולרוב זעום. כן נמצאו השפעות חיוביות בתחום ההורות והמודעות להיבטים שונים שקשורים באופן ישיר או עקיף לנושא המניעה.

עם זאת, להערכתנו המערך הארגוני של הפעלת הסדנאות אינו ממצה את הפוטנציאל הגלום בו. סדנאות רבות שתוכננו אינן מתקיימות, אין מערך בקרה אחיד ושיטתי על קיומן וכן אין רמת סף מינימאלית של הזיקה של הסדנאות לרשות למלחמה בסמים. יש סדנאות שמשווקות ככאלו שפועלות בשיתוף עם הרשות למלחמה בסמים ואחרות שלא – היינו סדנאות שלא יועדו מראש לעסוק ולו במידה מעטה בתחום המניעה, כאלו שנושא הסמים מרכזי בהן, כאלו שהוא שזור בהן באופן מבודד ובודדות שאינו מופיע בהן כלל, ובהתאם כאלו שהתחוללו בהן יותר או פחות שינויים בתחום זה. נמצא שאין מספיק ניסיון לבצע תהליכי העברת ידע ולמידה הדדית בין המנחים. נמצא שלא תמיד הקשר של נושא ההורות והסמים מועבר על ידי המנחים, בגלל שלא תמיד המנחים רואים את נושא הסמים כחלק מהנושא המקצועי שלהם.

יתרונם של המודלים הרבים שקיימים בשטח בכך שניתן לקבץ מהם מודלים להמשך פעילות מובנת יותר. בהמשך יוצג פילוח מפורט של מאפייני קבוצות מצליחות יותר ופחות.

ממצאי הדו"ח הנוכחי ניתן ללמוד שההורים מעריכים במידה רבה את סדנאות הורים, את המנחים ואת הכלים והידע אשר הם נרכשו במהלך הסדנא.

הממצאים מלמדים שמרכיב מרכזי בסדנאות הוא המנחה. ובאופן ממוקד יותר, המרכיב המרכזי בסדנאות הוא ה"אני מאמין" המקצועי של המנחה. כך נגזרות מטרות הסדנה מתוך ה"אני מאמין" המקצועי של המנחה, תכני הסדנא, תהליכים אשר המנחה מנסה להוביל וכמובן התוצאות אותו הוא רוצה להשיג. נראה שגם למתאם יש השפעה על מטרות, יעדים, תהליכי הסדנא, אך ההשפעה עקיפה. כאשר השפעתו של המנחה היא השפעה ישירה וחזקה יותר.

הממצאים מלמדים על חשיבות יצירת זיקה הדוקה ומעמיקה יותר של המנחה אל הרשות למלחמה בסמים. ממצאי הדו"ח מלמדים שמתן ידע חד פעמי למנחים בנושאי הסמים באמצעות השתלמות או חוברות, אינו מספיק. הוא מוערך על ידי המנחים ומרחיב את הידע שלהם בתחומים בהם הם קיבלו את ההשתלמות. יחד עם זאת, מהלך מסוג זה עדיין לא יוצר מחויבות וזיקה מעמיקים בין המנחה לרשות. כמו כן, לא זהינו שימוש מורחב בידע אשר קבלו המנחים במהלך הסדנא שהם מעבירים, כך הידע לרוב מועבר כמקבץ מנותק משאר תחומי הסדנא ולא כחלק אינטגראלי מהם. יחד עם זאת, יש מנחים (5 מתוך 15) אשר מגיעים עם "אני מאמין" מקצועי מגובש הן בתחום ההורות והן בתחומים הקשורים למניעת שימוש בסמים ובאלכוהול. המנחים הללו מקשרים את הידע בתחום הסמים לידע בתחום ההורות. מנחים אלו אכן עברו השתלמות ברשות בתחום הסמים, אולם גם חלק מהמנחים שלא "מדברים סמים" בסדנאות עברו השתלמות זו.

בהתאם, מידת שביעות הרצו ממקצועיות ההדרכה גבוהה ביותר ומהיכולת לשתף בסדנה – גבוהה, וזאת גם בקרב העולים וגם בקרב אלו שאינם עולים.

כעת נתייחס למרכיבים שונים ומגוונים הקשורים לסדנא:

שיווק וגיוס: נציין שאת השיווק והגיוס מבצעים בעיקר המתאמים שהם עובדי הרשות מהבחינה המקצועית. הממצאים מלמדים שקיימות דרכים רבות ומגוונות לגיוס ושיווק, כאשר כל דרך מותאמת לצורכי היישוב, ה"אני מאמין" מקצועי של המתאם ולמאפייני אוכלוסייה. נמצא שהמתאמים מגלים יצירתיות ומחפשים דרכים יצירתיות המאפשרות גיוס אפקטיבי של משתתפים. הממצאים מלמדים שהשיווק הוא אפקטיבי, כאשר למתאם יש רשת מניפה בעיר/ ישוב וכאשר למתאם יש קשרים (נוצרו קשרים) עם ארגונים שונים ומגוונים בסביבה. חשוב לציין שלרוב מתבצע השיווק והגיוס לא תחת כותרת של הרשות ולרוב לא מזכירים שלסדנא יש קשר כלשהו למניעת שימוש בסמים ובאלכוהול. עם זאת נמצא שאזכור נושא הסמים אינו מרתיע ואף מעודד הורים להשתתף, כל עוד הוא מוצג בשילוב עם נושא ההורות.

להערכתנו אין די שיווק בערוצים ישירים, מפה לאוזן, באמצעות האינטרנט, מודעות ועוד.

הרצאת פתיחה: הרצאת פתיחה מהווה מפתח לרישום של הורים לסדנאות. כך הממצאים מלמדים שכאשר הרצאת הפתיחה עונה על ציפיות ההורים ונותנת טיפים יישומיים, כאשר היא דינאמית ומשלבת תרגילים חווייתיים קטנים המדגמים את הנושאים הנלמדים, וכאשר יש מנחה כריזמטי ודומיננטי, רוב ההורים אשר מגיעים להרצאת הפתיחה נרשמים לסדנה. למדנו שלרוב נושאי הסמים לא משולבים בהרצאות הפתיחה, יחד עם זאת, כאשר הם שזורים בהרצאה כחלק אינטגראלי ממנה – הם לא מרתיעים הורים, אלא להפך, גורמים להם רצון להירשם.

בנוגע לסעיף הנוכחי, ברצוננו להמליץ ליצור למידה "מהצלחות" פנימיות. במילים אחרות, ללמוד ממקומות בהם הרצאת פתיחה לא רק מושכת, אלא גם משלבת בתוכה תכנים הקשורים לסמים ולאלכוהול.

ציפיות ההורים: ממצאי הדו"ח מצביעים על חשיבות ציפיות ההורים. כך כאשר ציפיות ההורים מקבלות מענה במהלך הסדנא, לא נצפית נשירה. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שרוב ההורים מצפים לקבל כלים קונקרטיים ויישומיים מהמנחה. במילים אחרות, כלים אשר ניתן לנסות וליישמם בבית. ברמת הציפיות, מעוניינים ההורים לקבל סדנא בה משולבים תכנים הקשורים להורות ותכנים הקשורים לתחום הסמים ואלכוהול. הנושאים הללו לא מרתיעים אותם, כאשר הם משולבים כחלק מנושאי ההורות. גם בספרות הודגש צורך לשלב בין נושאי ההורות לבין נושאים הקשורים למניעת שימוש בסמים ובאלכוהול. שילוב מסוג זה נתפס כחיוני וחשוב לדעת החוקרים העוסקים בתחום (Stevens, Freeman, Mott, Youells, 1996 Johnson, Strader, Berbaum, Bryant, Bucholtz, Collins, Noe, 1996).

ברמת הסדנא:

מטרות: הממצאים מצביעים שביחס לסדנאות אין מטרות ברורות ומוסכמות על כל הנוגעים בדבר. קיים שוני בין מנחים שונים ובין מנחים לבין מתאמים. לא נראה שניתן לקבוע מטרות אחידות וחד משמעיות עבור כל הסדנאות, היות ופעמים רבות המטרות הללו נגזרות ממאפייני הרשות, מאפייני האוכלוסייה וכו'. יחד עם זאת, מומלץ לקבוע מקבץ מטרות משותפות המוסכמות על רוב השותפים, כאשר מטרות נוספות יגדרו בהתאם למאפייני המקום. במילים אחרות אנו מציעים ליצור "בסיס" לא רחב של מטרות עבור הסדנאות. הגדרת מטרות הסדנא תאפשר לעמוד על השאלה: מהי סדנא מוצלחת? ועל השאלה: מהן התוצאות הרצויות בעקבות הסדנא?

מאפיינים של סדנא "מוצלחת". הגדרנו סדנא "מוצלחת" במונחים של חוסר נשירה, שינוי עמדות וקבלת ידע בעקבות הסדנא. ניסינו לעמוד על מאפיינים של סדנא מוצלחת. והם: (א) סדנא אשר נותנת כלים יישומיים (בלט ב-11 מתוך 13 סדנאות); (ב) משלבת בין מתן אפשרות למשתתפים להתבטא לבין הקניית ידע על ידי המנחה (9 מתוך 13); (ג) סדנא דינאמית, במהלכה עוברים מנושא לנושא ולא "נתקעים", יש בה שימוש בתרגילים חווייתיים המאפשרים לחוות את הנושא (בצורה חזקה יותר בא לידי ביטוי ב 8 מתוך 13) ; (ד) סדנא בה משולבים שיעורי בית מוגדרים, קצרים וניתנים ליישום. (7 מתוך 13).

הממצאים מצביעים על כך שהמשתנים הבאים משפיעים על תהליכים במהלך הסדנא: הרכב המשתתפים מבחינת מספר ילדים שיש להם, מספר משתתפים בסדנא, מצב סוציו כלכלי וכו'. הדו"ח מראה שלקבוצה הטרוגנית מבחינת מספר ילדים במשפחה ומבחינת גילאי הילדים יש השפעה חיובית על תהליכים קבוצתיים, ואילו לקבוצה הטרוגנית מבחינה סוציו כלכלית יש השפעה שלילית על תהליכים קבוצתיים. כמו כן לקבוצות גדולות (כ- 20 משתתפים) יש השפעה שלילית על התהליך הקבוצתי. הקבוצה בדרך כלל עובדת במתכונת של הרצאה חווייתית. הדו"ח מראה שהן בקבוצות אורגניות והן בקבוצות לא אורגניות מתפתחים תהליכים מעמיקים. טיב התהליך הקבוצתי קשור לטיב ההנחיה, כאמור קודם. נמצא שגודל הקבוצה האופטימאלי הוא כ -8-12 אנשים. בקבוצה בסדר גודל זה מתפתח דיאלוג טוב.

כמו כן הממצאים מלמדים שיש השפעה של משך הסדנא על  היקף העיסוק בנושאי הסמים. כך בסדנאות יותר ארוכות ניתנים יותר מפגשים מוקדשים לנושאים הללו. נמצא שסדנאות של ששה מפגשים קצרות מדי מכדי לטפל בנושא. בסדנאות של 12 מפגשים מצאנו טיפול טוב יותר.

חשוב להדגיש שהעיסוק בנושאי הסמים ואלכוהול נתפס גם בעיני ההורים ממגזרים שונים כעיסוק חשוב ולא שולי, כאשר פעמים רבות בראיונות ציינו ההורים שהיו מעוניינים להרחיב ידע על הנושא מעבר למה שניתן להם במהלך הסדנא. הממצאים מלמדים שהנושאים הללו מטרידים אוכלוסיות שונות ומגוונות וביניהן אוכלוסיה דתית, אוכלוסיה החיה ברמה סוציו כלכלית גבוהה. יחד עם זאת, המנחה צריך לגרות את האוכלוסייה על מנת שהיא "תפתח" בפני הנושאים הללו.

עיסוק בנושאי סמים: לרוב נושאי סמים ואלכוהול מטופלים בסדנאות כנושאים נפרדים משאר תכני הסדנא. באותם מקרים שבהם הנושאים הללו הופכים להיות חלק אינטגראלי מתכני הסדנא ההורים מפתחים יותר ידע ומיומנויות בנושא. הממצאים מצביעים על כך שבקבוצות של הורים לילדי הגן כמעט ואין עיסוק בנושאים הקשורים לסמים אולם הן עוסקות בנושאי מניעה אחרים כמו ארון תרופות, מחשב, טלוויזיה, ולרוב במידה נמוכה מאד. יחד עם זאת בקבוצות אחרות, גם בסדנאות עבור הורים לילדי הגן היה עיסוק בנושאי הסמים והרצאות הללו נתפסו על ידי ההורים כתורמות ומעניינות. בהקשר לממצא נשאלת שאלה: האם כדאי לחייב בכל הקבוצות ללמד נושאים הקשורים לסמים ואלכוהול, ללא קשר לגיל הילדים? ואם כן, איך מעבירים זאת להורים לילדים צעירים. נמצא שהרשות חשופה למאגר מנחים המעבירים את הנושאים הקשורים לסמים ולאלכוהול בצורה יצירתית עבור קבוצות הורים לילדים בגילאי הגן וניתן ללמוד מניסיונם וממודולות העבודה שלהם. כמו כן, אנו ממליצים לקבוע מדיניות ברורה וחד משמעית בנוגע להעברה של נושאי הסמים במשך הסדנאות. ניתן להערכתנו לקבוע רף "מינימאלי" המגדיר את הרמה המינימאלית בה מנחים צריכים להתייחס לנושאים הקשורים לסמים ולאלכוהול במהלך הסדנא.

תהליכים קבוצתיים במהלך הסדנא: לרוב במהלך הסדנא נוצרים תהליכים קבוצתיים משמעותיים ומעמיקים. הורים  מבאים סיפורי מקרה שלהם, מעלים שאלות ועל פי ממצאי שאלונים וראיונות רוכשים כלים ומיומנויות. כל זה מתפתח הודות להנחיה המאפשרת ביטוי להורים ומקנה ידע וכלים.

נשירה: ברוב הקבוצות לא הייתה נשירה. בקבוצות בהן הייתה נשירה היא הייתה מסיבות טכניות וכן במקרים של  סגנון הנחיה "מאפשר", הנותן מקום רב מידי לביטוי אישי בקבוצה לא התאים לחלק ממשתתפי הקבוצה. כמו כן, בקבוצות הטרוגניות מבחינה סוציו כלכלית הייתה נשירה.

בקרה: ממצאי הדו"ח הנוכחי מלמדים על כך שישי סוגים שונים ומגוונים של בקרה החל מבקרה 'הדוקה' יותר ואישית, בין אם מתבצעת על ידי הרכז ובין אם על ידי המתאם, ועד לבקרה חד פעמים דרך שיחה טלפונית. סוגי בקרה לעיתים מותאמים ל'אני מאמין' של הרכז, אופי האוכלוסייה וכו'. הממצאים מלמדים על חשיבות המעקב הטכני והתכני להצלחת הסדנאות (ראה פרוט בהמלצות). למדנו שהאדם שהוגדר כאחראי ומחויב לתהליך המעקב תורם רבות להצלחת הסדנא. כמו כן ממצאים מצביעים שלרוב לא קיימים כלי מעקב שיטתיים המאפשרים ללמוד על תוצאות הסדנא ולהפיק לקחים לגבי הסדנא הבאה. נציין כי הרכזים הם עובדי הרשות המקומית, על פי רוב אינם קשורים לרשות למלחמה בסמים.

תוצאות הסדנאות:

הממצאים המוצגים בדו"ח הנוכחי מלמדים שחל שינוי בתקשורת משפחתי, בידע לגבי סמים ואלכוהול ובכוונות התנהגות הקשורות למניעת שימוש בסמים ובאלכוהול. הממצאים הללו שונים מאלו מוצגים בדו"ח הערכה של שש, לבנה (2006) אז, נמצאה השפעה של סדנאות על תקשורת משפחתית ותחומים הקשורים לכך. יחד עם זאת,  גם בדו"ח המוזכר נמצא שינוי בידע ועמדות הקשורות לתחומי הסמים ואלכוהול. בדו"ח המתואר נמצא מספר נמוך של משתתפים וחוסר יציבות של הקבוצות המתקיימות. בהערכה הנוכחית, מדד זה השתנה, מספרים יחסים גבוהים של משתתפים וחוסר היציבות של קבוצות - נמוכים. בנוסף, בהערכה הנוכחית נמצא בניגוד לממצאי שש, בחלק מהסדנאות בהן עסקו בסמים התחילו לקשר את הנושאים הללו לנושאי הסמים ולאלכוהול והמנחים מכירים בחשיבות הנושא. אמנם בדומה לממצאי המחקר הקודם, העיסוק הוא עדיין "נפרד" ומוקדשים לכך מספר מפגשים בודדים. ובמיוחד - מתוך הדו"ח של שש עלה שמשתתפים לא מושפעים כלל בכל הנושאים הקשורים לכישורי הורות שלהם ולהתמדדות עם גיל ההתבגרות, ואילו בסדנאות אותן הערכנו, מצאנו שהורים מושפעים במספר רובדים: ידע, התנהגות ועמדות. הממצאים של הדו"ח הנוכחי דומים לאלו של Stevens, Freeman, Mott, Youells, 1996, Johnson, Strader, Berbaum, Bryant, (Bucholtz, Collins, Noe, 1996, Marsigilia, Miles, Dustman, Sills, 2002). יותר בפירוט, הורים התחילו ליישם כלים אשר רכשו בסדנא (שינויי התנהגות), הבינו שקיים קשר בין תקשורת בבית לבין התנהגויות מסוכנות (שינויי עמדות) והחלו להתייחס להורות "כ למקצוע". אם כי, להערכתנו ניתן לשאוף ליותר מבחינת היקף היישום. חשוב לבדוק השפעה לטווח ארוך.

הורים הגיעו לתוצאות המתוארות הודות להנחיה מקצועית המשלבת תרגילים חווייתיים, מתן כלים יישומיים ומעודדת דיון בקבוצה.

המלצות

1. חשוב להגדיר מראש מדדי סף ל: מאפייני מנחה (במיוחד היבט של שילוב ניסיון מקצועי קודם וניסיון או רקע לימודי בתחומי המניעה בכלל ומניעת שימוש בסמים בפרט, מאפייני ותכני הסדנאות ואוכלוסיית היעד.

2. הממצאים מצביעים על חשיבות הבניית מנגנונים וכלי מעקב ברמה היישובית וברמה הארצית. כך ברמה הארצית חשוב להבנות מנגנון המאפשר לעקוב אחר מספר הסדנאות המתוכננות והמתקיימות בפועל, סיבות לסגירתן, מספר מפגשים המתקיימים בפועל והסיבות לכך, מספר משתתפים ומאפיינים כללים שלהם. אנו מציעים להתייחס במעקב גם למאפייני הרקע של המנחה. חשוב מאוד לקבוע אחראי על איסוף הנתונים הללו ברמה הארצית, כאשר האחראי לא רק יאסוף את הנתונים, אלא גם יעבד אותם אחת לתקופה (למשל אחת לארבעה- חמישה חודשים), יסיק מסקנות על סמך הנתונים ויפיץ אותם לכל המעורבים בנושא (מטה, רכזים, מתאמים וכו').

ברמה היישובית חשוב לקבוע אחראי על בקרה ומעקב (לאו דווקא מתאם). ממצאי הדו"ח מראים כי חשוב שהאחראי על מעקב ובקרה ברמה היישובית ירגיש מחויבות לתפקיד ויבין היטב מהי הגדרת תפקידו. אנו ממליצים שהאחראי על מעקב ברמה יישובית יעסוק במעקב טכני (ניהול רשימות שמיות של משתתפים, בדיקה של תנאים פיסיים, מעקב אחר נוכחות המשתתפים) ובמעקב תכני (הגדרת מטרות וציפיות מהסדנא עבור המנחה, השתתפות במספר מפגשים בפועל במטרה להתאים אותם  טוב יותר לצורכי אוכלוסיית היעד ולצורכי הרשות), קיום שיחות עם מנחה (מספר פעמים במהלך הסדנא). אנו ממליצים לפתח בהקשר לסוגיה זאת מדיניות ברורה ברמה הארצית ורמה היישובית.

כן יש חשיבות שתוצאות מסוכמות שיתקבלו מן המעקב יועברו למטה התכנית.

אנו ממליצים לפתח כלי מעקב אחידים עבור סדנאות ההורים. ובכללם: טופס ריכוז נתונים לצורכי מעקב ברמה הארצית, טופס איסוף נתונים לצורכי מעקב ברמה היישובית (את שני הטפסים עדיף לפתח בגרסה אלקטרונית), שאלון משוב. בסוף הסדנא (ניתן להיעזר בשאלון אשר פותח לצורכי המחקר הנוכחי). חשוב כאמור כי הטפסים יהיו אלקטרוניים וכי מידע מן השטח יועבר באופן מרוכז ובר טפול למטה. כיוון שכך, מומלץ לפתח מערכת מעקב.

חשוב לבחון את המידה שבה השותפים מן הישובים לוקחים על עצמם עיסוק בבקרה ובמעקב.

חשוב לרכז את פרטי המשתתפים: שמות, טלפונים וכתובות וליצור חוזה ברור לפיו המשתתפים יודעים שבהמשך יתכן ויפנו אליהם לצורך בקרה, מעקב, הערכה או השתתפות המשכית.

3. פיתוח מנגנון הכשרה ממושך עבור מנחי הסדנאות. ממצאי הדו"ח הנוכחי מצביעים על חשיבות הבניית מערך הדרכה ממושך ויישומי עבור המנחים. מערך הדרכה בראש וראשונה צריך להתייחס לקישור בין נושאי ההורות לנושאים הסמים ואלכוהול. אנו מציעים להבנות מערך הדרכה המאפשר לפתח (גם בקרב המנחים שעברו את מערך ההדרכה הקיים וגם בקרב אלו שלא): (א) הזדהות עם נושאי סמים ואלכוהול בקרב מנחים; (ב) הזדהות עם הרשות למלחמה בסמים; (ג) מחויבות גבוהה להעברת המסרים הקשורים לנושאי סמים ואלכוהול; (ד) כלים ומיומנויות בהצגה של נושאים הקשורים לסמים ולאלכוהול כחלק אינטגרטיבי מהעברת המסרים הקשורים להורות. הנושא האחרון נראה נושא קריטי, היות וכיום לחלק גדול מהמנחים יש ידע בסמים ובאלכוהול, אך ידע זה לא משולב במהלך כל ההרצאות. (ה) הקניית בסיסי ידע בתחום.

4. יצירת זיקה גלויה וחזקה יותר בין הסדנא לבין הרשות למלחמה בסמים.  את הזיקה ניתן וחשוב ליצור בשתי רמות: רמת הגיוס ורמת הסדנא. ברמת הגיוס: חשוב לפרט את תכני הסדנא תוך אזכור וקישור בין נושאי ההורות לבין נושאים הקשורים לסמים ולאלכוהול. אזכור מסוג זה  לא מרתיע את קהל ההורים, אלא לעיתים גורם להורים רצון להשתתף בסדנא. חשוב שהרצאת הגיוס תהיה יישומית, דינאמית, תכלול בקצרה את כל נושאי הסדנא ותועבר על ידי מנחה כריזמטי והמאמין בנושאים אותם הוא מעביר. כמו כן חשוב שבמהלך הרצאת הגיוס יציף המנחה סיטואציות מוכרות להורים שלגביהן יש דילמות. פעולה זאת יוצרת ציפייה קונקרטית של ההורים מסדנא וגרומת לתהליכים סדנאיים מעמיקים ולאי נשירה. ברמת הסדנא:  חשוב לקשר בין נושאי הסדנא (כגון תקשורת, הצבת גבולות וכו') לבין נושאים הקשורים לסמים ולאלכוהול בצורה אינטגראלית ולא רק להעביר אותם כיחידה נפרדת. חשוב להקצות לדיון על נושאי הסמים זמן לא מוגדר ולא מובנה כשהוא שזור בתוך הנושאים האחרים. בהקשר של יצירת זיקה חזקה יותר בין הסדנא לבין הרשות למלחמה בסמים, ברצוננו להמליץ על קביעת סף מינימאלי של העברת הנושא במהלך הסדנא, כאשר את הסף חשוב להגדיר עבור כל אחת מקבוצות גילאי ילדים (גיל הרך, מתבגרים). כן חשוב להגדיר את התכנים שאותם חייבים להעביר. כמו כן, ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שניתן להעריך סדנאות הורים מעבר לששה מפגשים ובכך ניתן להגדיל את "נפח" העיסוק בנושאי סמים ואלכוהול.

5. ברמת הגיוס חשוב לשלב בין מספר דרכים, תוך הבניית רשת חברתית מבוזרת בישוב המאפשרת לגייס אנשים "מפה לאוזן". על מנת לבנות רשת מסוג זה ניתן וכדאי לארגן רשימות שמיות של משתתפים ומידי פעם לחזור אליהן בניסיון לאתר דרכם משתתפים נוספים או להציע להם סדנת המשך נוספת.

6. עידוד זוגות להגיע לסדנא. ממצאי הערכה מצביעים על חשיבות עידוד זוגות ואבות להגיע לסדנא. כך השתתפות זוגות יוצרת דיאלוג מעמיק יותר מאשר השתתפות אמאות לבדן.

7. יצירת תאום ציפיות - דיון והסכמה בנוגע למטרות, יעדים ותוצאות רצויות של סדנא. ממצאי הדו"ח מצביעים על חשיבות קיום דיאלוג וקביעת מדיניות יישומית אחידה בכל הקשור למטרות, יעדים ותוצאות רצויות של הסדנא. מדיניות מסוג זה תאפשר ליצור הזדהות ומחויבות של כל הצדדים הקשורים להעברת הסדנאות. כמו כן מדיניות מסוג זה תאפשר ליצור ציפייה אחידה וברורה בכל הקשור לתוצאות הסדנאות.

8.        סדנא הרצאתית- חווייתית כסדנא היעילה. ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שסדנאות הרצאתיות- חווייתיות, בהן משולבים תרגילי בית יישומיים ותרגילי "כיתה" חווייתיים, תוך שיתוף ממוקד של משתתפים (50%-50% בין השתתפות לבין הובלה על ידי המנחה) הן הסדנאות היעילות ביותר. אנחנו ממליצים להמשיך ולהרחיב מודולה זאת של סדנאות.

9.        עיסוק בנושאי סמים ואלכוהול הופך להיות אפקטיבי כאשר הרצאות משלבות מידע, תרגילים חווייתיים, ו'טיפים' יישומיים המקשרים בין נושאי ההורות לנושאים הקשורים לסמים ולאלכוהול. אנו ממליצים להשתמש במודולה זו של העברת מידע בנושאי סמים ואלכוהול.

10. אנו ממליצים לעבות ולהרחיב את הקשר עם השותפים בישובים, להגדיר את חלוקות התפקיד ואת הטווחים שהשותפים הללו מוכנים לקבל את דרישות הסף של התכנית גם אם התכנית משתתפת במימון חלקי בלבד.

11.     לחזור לחלק מהמשתתפים כעבור תקופה ולבחון אילו שינויים התחוללו ומה הוטמע בעקבות הסדנאות.

12.     לבחון חלק מן המשתתפים כעבור תקופה כדי לבדוק מידת הפנמת והטמעת הידע.

13.     הערכת ההשפעות בקרב ילדי המשתתפים  כעבור תקופה - כחלק מתכנון הסדנא והשפעותיה.