|
הערכת קבוצות ההורים העולים עבור הרשות למלחמה בסמים, ספטמבר 2008
חוקרים: נעמה בר-און ואלה ברונשטיין
 המחקר במלואו
תקציר
הדו"ח הנוכחי מתבסס על הערכה של קבוצות הורים עולים. הערכה נמשכה כחצי שנה בכל אזורי הארץ וכללה ראיונות עומק עם מנחים, הורים, רכזים, תצפיות במהלך הסדנא, העברת שאלונים עבור ההורים בתחילת הסדנא ובסיומה. במהלך הערכה נעשה ניסיון לדגום מודולות שונות ומגוונות של סדנאות ככל האפשר. ההערכה התבצעה ב- 9 קבוצות הורים עולים, כולם ממדינות חבר העמים. לא ניתן היה להעריך בכמות גדולה יותר של קבוצות שכן במידה שהן התקיימו, הן התקיימו על ידי אותם מנחים דבר שעיקר את המשמעות של ביצוע הערכה בהן. בתקופת ההערכה היינו עדים למספר ניסיונות להקים קבוצות הורים לעולים יוצאי אתיופיה, אולם הן לא צלחו.
נוכל לומר באופן כללי כי התכנית נותנת מענה לבעיה אמיתית, בעיה שמזוהה בספרות כבעיה ממשית לפי מחקרים מלמדים כי בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש בסמים. הגיל בו מתחיל השימוש בסמים נמוך מאד. התופעה מאפיינת מגזרי אוכלוסיה שונים: עולים חדשים, צברים, ערבים ויהודים, וכן היא שכיחה בקרב הנוער המתגורר במרכז הארץ ובפריפריה (בר המבורגר, 1999, הורוביץ ופרנקל,1990; פלד, 1988). כן נמצא כי נוער עולה מתחיל להשתמש בסמים ולעשן סיגריות בגיל צעיר יותר (סלונים-נבו, ישראלוביץ, 2000). כפי שנראה בהמשך, ממצאי ההערכה הנוכחית מלמדים כי ההורים מכירים בבעיה ואינם נרתעים, בניגוד למקובל לחשוב, מן הרעיון שעליהם להשתתף בסדנאות אשר יכשירו אותם להגן על משפחתם מפני הנגע.
עוד נראה כי ההחלטה לפעול במסגרת המשפחתית לצורך מניעה היא החלטה נכונה משום שהסיבות שמציעה הספרות המחקרית להסבר העלייה בהיקף השימוש בסמים מעוגנות בהקשר משפחתי: התפוררות ערכים מסורתיים קולקטיבים, היחלשות מעמדן של נורמות וסמכויות חינוכיות, היחלשות מעמד המשפחה, ירידה ברמת הלכידות החברתית והיחלשות נורמות קהילתיות המציבות גבולות ברורים לפרט (ליסק, 1996; רונאל, 1999; ווזנר,1997). ועוד רבים אחרים כמפורט בפרק 2 לדו"ח זה.
בכל הסקרים האפידמיולוגיים שבצעה הרשות הלאומית למלחמה בסמים נמצא כי ככל שלכידות המשפחה והחוסן המשפחתי ירודים יותר, יש יותר שימוש בסמים אצל הילדים במשפחות האלו. וההיפך גם הוא נכון -הלכידות וגם החוסן המשפחתי עוזרים במניעת השימוש בסמים אצל בני המשפחה.
נוכל לומר כי בניגוד ל'אזהרות', הספרות המחקרית לפיה ניתן להבין שההורים העולים יתקשו לשתף פעולה בסדנאות משום שהם: נוטים להתייחס לבעיית הסמים כבעיה רפואית ולא לבעיה שניתן לטפל בה רגשית- חברתית (וייל-טנא, חופמן, 1995); הם חווים חוסר אימון בממסד ולכן נוטים להתייחס בחשדנות לכל הפעילויות המעוברות על ידי הממסד (ירום, 1991, לנטרל, יודיצקי, נ. 2004); הם נוטים לתפוס את התמכרות ככתם על כל המשפחה. ולכן מעדיפים לא לדבר על בעיה זאת בכלל ובמיוחד עם אנשים/גרומים "זרים" וממשלתיים/מוסדיים (ירום, 1991); העולים מחבר העמים נוטים לא לקבל את המדיום הקבוצתי כמדיום לעבודה; דפוסי תקשורת לא פתוחים בין הורים לילדים בקרב חלק מקבוצות העולים; נתק מחריף בין הורים וילדים שנובע ממשבר ההגירה (טטו, כפיר, סבר, אדלר, רגב, 1993) ועוד. הרי שכאן מצאנו קבוצות הורים שהשכילו לגשר בין הצורך לקיים קבוצה ובין התפישות השונות של העולים, זאת באמצעות מנחים מתאימים, הקשר מתאים, ועבודה מקצועית. עם זאת, נמצאו גם פעמים רבות בהן לא צלחה הדרך.
כללי:
נמצא כי ההורים מביעים בסך הכול שבעיות רצון גבוהה מתכני הסדנא וממתכונת ההדרכה. כל הממצאים בנוגע לעמדות ותפיסות אודות הסדנא מלמדים שהורים מעריכים את הסדנאות במידה רבה. כמו כן הם מעריכים את סגנון ההדרכה ומרוצים מהכלים אשר קיבלו במהלך הסדנא. חלק ניכר מההורים מעוניינים בהמשך לסדנא ומציינים שעדיין לא קיבלו מספיק כלים על מנת להתמודד עם נושאי הסמים. ההורים חשים שההדרכה הייתה מקצועית ברמה גבוהה מאד – ממוצע 4.7 בסולם של 1-5 ו-שהם יכולים לשתף אחרים במידה רבה עד רבה מאד – ממוצע 4.4 בסולם של 1-5.
עם זאת, חשוב לציין כי מצאנו מודלים שונים להפעלת סדנאות להורים עולים, חלקם אינם מתאימים והם כוללים בעקר מפגשים קבוצתיים שאין בהם התחייבות להשתתפות בקבוצה, אין תהליך קבוצתי והם בעלי אופי תרבותי – חברתי ופחות מניעתי.
גיוס משתתפים לסדנאות: הממצאים מלמדים על קיום דרכים שונות ומגוונות לגיוס המשתתפים, דרכים אלו תלויות באופי הרכז ובמאפייני היישוב. למדנו ששילוב בין מספר דרכים וביניהן שיתוף של ארגונים שונים, כולל הרשות המקומית, עמותות ומתנ"סים יחד עם יצירת רשת חברתית רחבה בעיר מניב תוצאות מבחינת גיוס ההורים. במהלך הגיוס נושא הסמים לא מהווה נושא מרכזי (להוציא מקרה אחד) היות ומנחים ורכזים סבורים כי אזכור הנושא ירתיע את ההורים מלהשתתף בסדנא. יחד עם זאת, השאלונים מלמדים על כך שנושא הסמים אינו מהווה גורם מרתיע ביחס לרצון להשתתף בסדנת הורים וכי ההורים מעוניינים לשלב בסדנאות את נושאי הסמים יחד עם נושאים הקשורים להורות. ממצאים בנושא הגיוס מלמדים על חשיבות של יצירת קשר עם גורמים שונים בקהילה, על מנת לגייס משתתפים ועל חשיבותה של יצירת רשת חברתית רחבה בעיר אשר באמצעותה ניתן לגייס משתתפים.
רמת ההנחיה ומודל ההנחיה: הממצאים מלמדים שרמת ההנחיה היא גבוהה והמנחים מוערכים על ידי המשתתפים. המנחים (להוציא אחד) באים מרקע פסיכולוגי/הנחית קבוצות. במהלך ההנחיה הם מדגישים בעיקר את נושאי ההורות, כאשר נושאי הסמים מהווים נושא נפרד שמוקדשים לו שני מפגשים. במקרה אחד מדובר על מנחה אשר שוזר את נושא הסמים במהלך הסדנא ונושא זה מהווה נושא מרכזי של הסדנא. חשוב לציין שמבחינת התכנים, הסדנאות אשר ציפינו בהן דומות לסדנאות עליהן מדווח בספרות התיאורטית (ראה פרק הרקע התיאורטי). כך גם בעולם, רוב הסדנאות כוללות העברת מידע בנוגע להשפעת הסמים, כלים להעלאת מודעות עצמית, כלים לביטוי רגשות וכלים לפיתוח תקשורת בין אישית טובה יותר. בדרך כלל מטרות התערבות ברמת המשפחה עליהן דווחו: (א) הרחבת ידע בנושא ושינוי עמדות כלפי שימוש בסמים (שלילת לגיטימיות ונחיצות של שימוש ברמת העמדות); (ב) פיתוח מיומנויות לניהול משפחה, כולל קבלת החלטות, פיתרון קונפליקטים וכו'; (ג) פיתוח מיומנויות תקשורת בין אישית, (ד) פיתוח מיומנויות שימוש בשירותי קהילה קיימים בתחום המשפחה בהמשך ל (Stevens, Freeman, Mott, Youells, 1996 Johnson, Strader, Berbaum, Bryant, Bucholtz, Collins, Noe, 1996). יחד עם זאת, מסקירת הספרות אי אפשר ללמוד על אופן השילוב בין הנושאים השונים ועל ההיקף של כל אחד מהם, ועל כן גם לא ניתן להשוות את המדווח בעולם למתרחש בישראל בתחום העולים.
להחלטה לבנות את סדנאות ההורים כך שיכללו את המרכיבים המוזכרים, יש זיקה לממצאים אמפיריים בנושאי מניעת שימוש בסמים בקרב המתגברים. כך מסקירת הספרות מדווח כי המשפחה מהווה גורם חשוב במימדים שונים המונעים או מניעים שימוש בסמים. כך במימד האישי, קשיים כמו תסכולים וחרדות נגרמים פעמים רבות על ידי תקשורת לקויה במשפחה ומביאים לשימוש בסמים. לכן מחקרים רבים מציינים צורך בהעברת סדנאות העוסקות בין היתר בתכנים הקשורים לתקשורת בין הורים למתבגרים ובהצבת גבולות ברורים עבור הילדים.
במימד האישי הקוגניטיבי, צוין כי עמדותיו של מתגבר בנוגע לשימוש בסמים, מושפעות מעמדותיהם של אנשי סביבתו בכלל ושל משפחתו בפרט. מכאן עולה הצורך להעביר מידע הן בנוגע לתקשורת בין בוגרים למתבגרים והן בנוגע לסמים. הדבר נכון במיוחד בקרב אוכלוסיית העולים, היות והם מודעים פחות לנזקים אפשריים ומגלים התנהגות סלחנית יותר בעיקר בכל מה שקשור לאלכוהול (Reilly, 1979, Tec, 1974, ,קרמניצר, 2004).
נמצא שאכן המנחים מנסים להתייחס בסדנאות לכל אותם מרכיבים שנמצאו כחשובים בספרות התיאורטית. כאשר המנחים עצמם מציינים את חשיבות הנושאים הקשורים להורות כטיפול מניעי לשימוש בסמים. יחד עם זאת, הספרות המקצועית לא מזכירה את משקל הנושאים הקשורים להורות בהשוואה לזה הקשור לנושאי הסמים. הדו"ח הנוכחי מצביע על אפשרות לשלב את נושאי הסמים בכל הנושאים הקשורים להורות ובכך להגיע להשפעה ניכרת יותר על עמדות ותפיסות ההורים בעיקר בכל הקשור לשימוש בסמים.
הכשרות המנחים ברשות למלחמה בסמים - הממצאים מלמדים שהכשרות אשר עברו המנחים ברשות למלחמה בסמים היו משמעותיות עבורם. לאור הממצאים על שילוב נמוך יחסית של נושא הסמים במהלך המפגשים שאינם עוסקים ישירות בסמים, ביחס להשפעות המוגבלות של הסדנה בתחום הסמים וביחס להעדר התייחסות לנושא זה בסדנאות, אנו ממליצים ליצור זיקה הדוקה יותר בין המנחים לבין נושאי הסמים. כמו כן הממצאים מלמדים על חשיבות של המשך הכשרה הניתנת על ידי הרשות למלחמה בסמים עבור המנחים.
מתכונת הסדנאות - ממצאי הדו"ח מתייחסים גם לתהליכי הסדנא. כך למדנו שלרוב הסדנאות הן דינאמיות (ואלו סדנאות המצליחות ליצור השפעה משמעותיות יותר על עמדות ותפיסות המשתתפים בנושאים המעוברים בסדנא). כמו כן, הממצאים מלמדים על חשיבות מתן הזדמנות להורים להביא את תפיסותיהם, עמדותיהם ודוגמאותיהם, תוך הובלה של קבוצה לנושאים תיאורטיים ויישומיים. חשוב לציין בנפרד שיישומיות הנושאים מוערכת עד מאוד על ידי ההורים. הממצאים אשר אספנו עד כה מלמדים שהמודולה של הרצאות פתוחות לקהל כנראה פחות אפקטיבית וההורים בסופו של דבר מפסיקים להגיע למפגשים מסוג זה. הממצאים מלמדים על העובדה שהרצאה הניתנת על ידי "נרקומן נקי" חשובות מאד למשתתפים ומותירים בהם רושם ועניין רב, עד כדי דיון בבית והרחבת הידע אודות הסכנות, חשיבות הזיהוי וההקשר המשפחתי, ועל חשיבות שילוב בין מידע תיאורטי לבין דוגמאות מעשיות במהלך הרצאות על נושאי הסמים.
חשוב לציין שסדנא המוקדשת בעיקר לנושאי סמים מעורכת מאוד ולא פחות על ידי המשתתפים בהשוואה לסדנאות המוקדשות בעיקר לנושאי ההורות. הערכה כלפי סדנא בתחום כזה או אחר נקבעת על ידי מידת ההערכה כלפי הידע ועומק הידע של המנחה ושל יכולות החיה שלו (כאמור שילוב בין ידע תיאורטי לבין דוגמאות מהחיים לבין דוגמאות של המשתתפים).
תוצרי הסדנא: בסקירת הספרות הזכרנו שלרוב סדנאות הורים משפיעות על: שינוי עמדות כלפי הנושא בעקבות הסדנא; פיתוח מיומנויות תקשורת משפחתית טובות יותר מאלו אשר היו לפני העברת הסדנא; פיתוח מיומנויות המאפשרות לפנות ולחפש עזרה בשירותי הקהילה בעת הצורך
(Stevens, Freeman, Mott, Youells, 1996, Johnson, Strader, Berbaum, Bryant, Bucholtz, Collins, Noe, 1996, Marsigilia, Miles, Dustman, Sills, 2002). את השפעות על ההשפעות המוזכרות בסקירת הספרות ניתן גם לדווח בסדנאות בהם ביצענו הערכה. כך במהלך הסדנאות אותן הערכנו חלו שינויים בהיבטים מסוימים הקשורים לעמדות ותפיסות ההורים וכן בהיבטים התנהגותיים שונים:
1. כמות השיחות בין ההורים לילדיהם עלתה
2. המוכנות של הילדים לשתף את ההורים בהצלחות ובכישלונות עלתה גם כן לפי דווחי ההורים.
3. חלה עליה בשיתוף ההורים מצד הילדים בנושאים הקשורים לחברות וליחסי מין.
4. הורים רואים בחומרה יותר גבוהה את השלכות השימוש בסמים אחר הסדנא.
5. בסוף הסדנה ההורים מדווחים יותר על פניה לגורמים מטפלים במקרה שיגלו שילדם נוטל סמים במקום תגובות כמו "כעס" ו"אכזבה" שבולטות יותר בתחילת התקופה.
6. ההורים יודעים יותר על סמים, מכירים טוב יותר את התסמינים של שימוש לרעה, על חלק קטן מהדברים אף ספרו בבית. הם מכירים את ההשלכות של השימוש לרעה בסמים ובסוף התקופה רואים השלכות חמורות יותר - כמו "מוות" לעומת בתחילת התקופה.
7. בתום התקופה ההורים יודעים יותר טוב לאן לפנות כשיש בעיה ומה לעשות (אם כי עדיין במידה חלקית), שיפור משמעותי חל בתחום של רכישת כלים ממוקדים (כגון הגבלת הילד בהוצאות, בדיקת חדר הילד, עריכת חיפוש בחדר).
יחד עם זאת לא חל שינוי במוכנות ההורים לדבר על נושאים הללו עם ילדיהם, לא חלו שינויים מובהקים בעמדות כלפי סמים ושימוש בסמים וההורים סבורים שהידע שלהם איך להתמודד עם בעיית סמים אצל ילדם אינו מספק עדיין והשינוי שחל בידע זה אינו רב.
בהשוואה בין המודלים
באחד הישובים בוצע מודל מעט שונה, מודל שהדגיש יותר עבודה על תחום הסמים. בדקנו את תוצאות העבודה במודל זה מול העבודה במודלים האחרים. גודל הקבוצה הקטנה לא מאפשר הסקת מסקנות חד משמעית ביחס להבדלים. אך נמצאו הבדלים שונים, חלקם קשורים להבדלים מוקדמים בין האנשים וחלקם יכול להיות מיוחס להבדלים בשיטת ההתערבות. עם זאת נראה כי המודעות הגבוהה יותר של המנחה באותו יישוב לנושא הסמים הביאה לתוצאות בהתאם. מסתמן כי מודל העבודה ביישוב זה תרם להפנמת מידת הסכנה והאיום של השימוש בסמים, לעומת לקיחת אשמה שבפועל אין בה תועלת ששכיחה במקומות האחרים. נמצא כי לרוב הקבוצה מחזיקה בעמדות חד משמעיות יותר בתחום הסמים ובתחום האחריות האישית שלהם כהורים (ובכלל זה חשיבותן של תגובות מענישות) והם מפוקחים יותר וערים יותר להשלכות העמוקות של השימוש בסמים ולא רק לסכנת מוות כמו במקרים האחרים, פעמים רבות, אך לא תמיד, גם בתחילת תקופה וגם בסופה.
אפשר שהקבוצה תרמה לחוויית ההורה שהאחריות היא עליו, ו/או שאין למי לפנות. ניכר, כי תחושת אחריות זו, לא לוותה בתחושה שיש להם כלים, ואולי להפך, עצמת האחריות מביאה לתחושה שאין באמת כלים.
ברובד הארגוני
נטען כי סדנאות העולים בחלק מן הישובים מעורבות ומעורבות מדי בזיקה פוליטית בעלת גוון ברור. קשה להציג טענות חד משמעיות בכיוון זה שכן לא בוצע תחקיר, אולם נשמעו לא מעט טענות בכיוון.
באופן רשמי הרכזים הם עובדי הרשויות המקומיות, כאשר הרשות למלחמה בסמים משתתפת במימונם. מודל זה כשלעצמו נמצא כנכון שכן הרשויות המקומיות הן ערוץ ההגעה לאוכלוסיות היעד אולם נטען כאמור כי חלקם מחויבים בו זמנית גם לגורמים פוליטיים.
הקמת קבוצות וניהולן: כפי שעולה מתוך המאמצים לצפות בקבוצות, במרכז ובדרום יש ניסיונות רבים של קבוצות שאינם צולחים יפה. בצפון המצב שונה, כל הקבוצות מועברות על ידי מנחה אחת, איכותית מאד, ולכן שעור ההצלחה של הקמת קבוצות גבוה אם כי לא ניתן לכסות אין סוף קבוצות ואזורים באמצעות מנחה אחת. הדבר כמובן צפוי ומקובל, אולם מן הצד השני, נראה גם שיש ניסיונות רבים שאינם מובנים מלכתחילה נכון ולכן אינם צולחים, היקף הפעילות בסופו של דבר אינו גבוה. אנו ממליצים לבצע רה ארגון ומעקב רציני אחר קיומן ואי קיומן של קבוצות, לבדוק לעומק היכן מתקיימות קבוצות והיכן לא וליצור מבנה ברור יותר של פיקוח ובקרה על עצם קיומן של קבוצות הורים עולים.
עוד נראה כי לא נמצאה הדרך להגעה לקבוצות ההורים יוצאי אתיופיה ולקבוצות הורים ממגזרים אחרים.
בקרה: הממצאים מלמדים שבכל יישוב מתבצעים הבקרה והמעקב באופן ועומק שונה. למדנו שאין כלים ומנגנוני מעקב ובקרה אחידים, מובנים ושיטתיים. הממצאים מלמדים על חשיבות מעורבות הרכז במהלך הסדנאות. בהקשר לממצאים בנושא הבקרה, אנחנו ממליצים על: פיתוח כלי בקרה ברמת הישוב; פיתוח כלי בקרה ברמת המנחה. כלי הבקרה צריכים להיות מובנים ולכלול גם היבטים של תהליך ומבנה: מתכונת פעולה, השתתפות, שביעות רצון, וגם היבטים של תכנים: מניעה והורות גם יחד.
לסיכום – דיון קצר במידת השגת המטרות
להלן מטרות התכנית והתייחסות הערכתית אליהן:
· הסברה (מתן מידע מפורט ומהימן על כל הקשור לסמים ולשימוש בהם) ומניעת השימוש בסמים בפועל על ידי המתבגרים - נמצא כי אכן רמת ההסברה בסדנאות טובה מאד. לא בחנו את מידת השימוש בפועל על ידי המתבגרים אולם הסימנים ביחס להעברה לבתים אינם מעידים על פוטנציאל העברה רחב במיוחד.
· פיתוח כלים ומיומנויות לאיתור וזיהוי שימוש בסמים על ידי המתבגר – ההורים אכן מדווחים על רכישת כלים ומיומנויות מן הסוג הזה.
· פיתוח כלים ומיומנויות להתמודדות עם הבעיה במשפחה – נראה שנרכשו כלים ממוקדים לצורך כך כגון הבנת חשיבות השיח, חיפוש ממוקד בחדרו של הילד ועוד. אולם הדיבור הישיר בנושא סמים עדיין אינו מפותח.
· פיתוח מיומנויות תקשורת בין הורה למתבגר, תוך הבנת מאפייני הגיל והשפעותיו על התקשורת. – פותחה הבנה למאפייני הגיל והשפעותיו וכן הבנה ביחס לחשיבות התקשורת. פותחו מיומנויות תקשורת במידה חלקית
תמצית ההמלצות
· להמשיך ולקיים סדנאות להורים עולים.
· אין אפשרות לדעת במחקר קצר טווח כזה אם למידת התקשורת האחרת במשפחה השפיעה על חרדות ותסכולים ובטח שלא על צריכת סמים. על כן, יש חשיבות לעריכת מחקר המשך שיבדוק היבטים אלו.
· להערכתנו מומלץ ביותר לקיים דיון שיסייע למנחים שבאים מתחום ההורות לקשור באופן אופרטיבי יותר את נושא הסמים לנושא ההורות והמשפחה בכלל, שכן נושא הסמים לרוב מוצג באופן מבודד ולא מקושר לאורך רצף הסדנאות כולו.
אנו ממליצים לתכנן הכשרה מקצועית למנחים, רכזים ונציגים אחרים שעוסקים במלאכת הגיוס וההכשרה לסדנאות אלו. חשוב שסדנה זו תבוצע מספר פעמים, כאשר במהלכה ידונו המנחים בין היתר גם על מטרות הסדנאות אשר הם מעברים וגם על דרכי העברת המסרים.
מומלץ להגביר את תחושת ההשתייכות של המנחים לרשות למלחמה בסמים. מומלץ לעשות זאת, על ידי טיפוח זהות מקצועית בעלת זיקה לנושא סמים. אחת הדרכים היעילות לכך היא העברת סדנאות וימי עיון למנחים, בהם גוף הידע שעוסק בסמים יהיה משויך וקשור מקצועית לגופי הידע הקודמים של המשתתפים ולא מנותק מהם. כמו כן, מומלץ ליצור קבוצת למידה בה מנחים אזוריים יעבירו בצורה הדדית מידע אודות הסדנאות ובעיקר אודות הגדרת המטרות, שילוב נושא הסמים במהלך הסדנא וכו'.
· חשוב להתנות את נושא השילוב המוצלח של הסמים בסדנאות ובהפצתן כחלק אימננטי מדרישות העבודה.
· לתת לרכזים, למתאמים ולמנחים כלים ברורים יותר ומוגדרים יותר לשיווק קבוצות הורים עולים.
· לבחון לעומק בתחקיר ברור האם יש ממש בטעות לזיקה פוליטיות בסדנאות לעולים מחבר העמים.
· לקיים דיון אודות מטרות הסדנאות בכלל ועבור העולים בפרט, להמשיגן ולפרסמן. לפרסם מדדי הצלחה ומדדי סף לצורך השגת אותן מטרות ולדרוש כי העוסקים במלאכה יתחייבו להשגתן של מטרות אלו.
· להגדיר אמות מידה לבחירת מנחים ורכזים לסדנאות ולוודא עמידה בתנאי הסף הללו.
· להגדיר אמות מידה ל"מהי סדנה מתאימה ומה לא" (למשל ערבי תרבות) ולעמוד בתנאי הסף הללו.
· ליצור מאגר רחב יותר של מנחים דוברי רוסית אשר התמחו בתחום ההורים ובתחום הסמים כאחד.
· בקרה ומדידת הצלחות:
א. לבנות כלי הערכה המותאמים למטרות. בנוסף לפרמטרים המקובלים למדידת הצלחה, אנו מצעים להתייחס למאפייני הבאים כביטוי של הצלחת הסדנא: (1) מאפייני הדינאמיקה אשר נוצרה בסדנא בין המשתתפים עצמם ובין המנחה למשתתפים; (2) מאפייני עמדות המשתתפים כלפי הורות, סמים, תקשורות עם הילדים וכו' (3) מאפייני הקשר בין ההורים לילדים (4) תפיסות הילדים בנוגע למאפייני הקשר עם הורים לאחר הסדנא. (5) תפיסות ועמדות ההורים כלפי הסדנא ובכלל זה שביעות רצון. (6) השפעות ההשתתפות בסדנה על הדיאלוג והיישום בבתים.
ב. 1. פיתוח כלי בקרה ברמת הישוב
2. פיתוח כלי בקרה ברמת המנחה
3. כלי הבקרה צריכים להיות מובנים ולכלול גם היבטים של תהליך ומבנה: מתכונת פעולה, השתתפות, שביעות רצון, וגם היבטים של תכנים: מניעה והורות גם יחד.
4. פיתוח של הכלים הללו יאפשר לאפיין וללמוד אודות המצב הקיים ברמה יישובית, אזורית וארצית. ובין היתר הם יאפשר לקבל החלטות בנוגע לאסטרטגית המשך. לעלות מודעות בנוגע לנקודות חולשה וחוזק של הסדנאות.
ג. ביצוע מעקב ובקרה על תהליך הבקרה הפנימי שמקיימים המנחים ובמיוחד על עצם קיומן ואי קיומן של קבוצות ולא רק ברמת דווח.
· רמת הגיוס לסדנאות:
1. נמצא שנושא הסמים אינו מוזכר פעמים רבות בתהליך הגיוס. עם זאת, נמצא שנושא הסמים אינו מהווה גורם מרתיע ואף מהווה מוקד משיכה להורים, כשהוא משולב עם נושאים אחרים.
2. חשוב לערוך רשימות של ההורים המעוניינים להשתתף אחרי ימי חשיפה.
3. חשיבות ליצירת קשר עם גורמים שונים בקהילה ובעיקר רשות, מתנ"סים ועוד על מנת לגייס משתתפים וכחלק מכך יצירת רשת חברתית רחבה בעיר אשר באמצעותה ניתן לגייס משתתפים.
· התמודדות עם סוגית הנושרים והאוכלוסייה שמקבלת שירות:
- התאמת השפה – לעיתים ניתנו הרצאות בעברית לאוכלוסייה דוברת רוסית דבר שיצר נשירה.
- יצירת תאום ציפיות ביחס לסדנאות – נמצאו מקרים של ציפיות לא מותאמות כגון ציפייה למתן יותר כלים. אפשר להתמודד עם בעיה זו באמצעות התאמה לצרכי האוכלוסייה, באמצעות הסברה והנמקה, או באמצעות יצירתן של מודולות פרקטיות יותר למי שאינו יכול ליהנות מסדנה מעמיקה. אולם כפי שראינו, מודולות אלו נמצאות בסכנה גדולה יותר להתפרקות.
- גיוס לסדנה רק של מי שהסדנה רלוונטית עבורו. כאשר מגייסים במרכזי קליטה צעירים, דודים וסבים, לא תמיד הגיוס פוגש אנשים בעלי צורך אמיתי בסדנה, ואלו נוטים לנשור.
- קיום בדיקה מדוקדקת ביחס לצרכים ולבעיות בקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה והקושי לגייסם לסדנאות. התאמת הסדנאות, הכנת המנחים והתאמת גיוס ההורים אליהן.
· דפוס ההנחיה ומאפייני המנחה:
- חשיבות השילוב של עבודה סדנאית שמשלבת בין ידע תיאורטי, דיון ועיבוד על ידי המשתתפים וכלים פרקטיים.
- יצירת זיקה והזדהות עמוקים יותר של המנחים עם נושא הסמים ובתורם גם בקרב ההורים, תוך שילוב וזיקה בין נושא הסמים ונושא ההורות. קשר הדוק יותר יצור מחויבות הדוקה יותר לנושא.
- מומלץ לא להפעיל מודולות של הרצאות פתוחות לקהל הרחב שנמצאו כלא אפקטיביות.
- שילובו של נרקומן נקי, של דוגמאות ושל כלים מעשיים בהרצאות.
- לא להיבהל משילוב נושא הסמים. נושא זה מוערך ונתפש חשוב על ידי המשתתפים, כל עוד הוא מוצג על ידי מומחה בעל ידע עמוק.
|
